משפעת לנחת ומצינון לתיקון

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
שנת 2009 הייתה השנה של השפעת. אומנם השנה הזו מאחורינו אך ניתן לראות בבירור כי נושא זה שזוכה להתייחסות עמוקה מצד הרפואה ובפרט לרפואה המשלימה מעסיק רבים אשר בוחרים בבריאות. חלק א' של המאמר לפניכם.
סיטואציות בהם אדם מתעטש ברחוב וזוכה למבטים נרגזים או התרחקות ההמון ממנו קורות כל הזמן, אפילו אם אותו אדם אומלל בכלל התעטש מבושם זול שהריח בסביבה. קופות חולים מלאות חולים שרוצים לדעת אם יש להם שפעת ואם כן איזו, או אולי זה בכלל צינון. שיחות שונות של אנשים שמעולם לא פגשו זה את זה, אך מתעניינים במה אדוני חולה? גם זה כבר לא מופרך.. הפכנו לחברה שמתעניינת בזולת. או לפחות בזולתנו החולים.
זהירות אפצ'י לפנייך
מה שעוד זוכה להתעניינות הוא כיצד ניתן לחזק את מערכת החיסון לא רק בהקשר של שפעת כזו או אחרת אלא על כל מחלות החורף השונות, מהצינון הפשוט ביותר לדלקת הגרון החריפה ביותר.
יהיה נכון וחכם לומר שאדם שידאג לבריאותו היום ימנע את המחלה של מחר.
סקירה קצרה זו נועדה לתת מענה לתחזוקה השוטפת של מערכת החיסון ולבסוף מה ניתן לעשות אם לא שפר עלינו מזלנו וחלינו.
מי את מערכת החיסון

תחילה יש להבין כי מערכת החיסון היא מערכת מורכבת שעובדת ללא הפסקה (גם שלא נראה בגופינו איזה חיידק או וירוס). היא מורכבת ממיליוני תאים, מבנים ספציפיים, מולקולות שונות ועוד. כדיי לחזק את מערכת החיסון צריך לפנות אל החלקים והמבנים שבעצם מרכיבים אותה ולחזק אותם. אם הגעתם עד לפה בוודאי תשאלו את עצמכם, כיצד מחזקים את מערכת החיסון? התשובה מתחלקת לשניים והיא לא תמיד קלה לפענוח. מערכת החיסון זו מערכת מורכבת שעובדת ללא הפסקה. היא עסוקה במרבית זמנה לשמור שלא נותקף מחיידקים ושאם כבר הותקפנו שנצליח להילחם בהם במינימום של הנזקים.
מערכת החיסון שומרת עלינו גם מעצמו, לעיתים, מערכת החיסון שאמורה לתקוף פולשים מבחוץ מתבלבלת ותוקפת "פולשים" מבפנים כלומר את הגוף עצמו. זהו מצב הנקרא מצב "אוטואימוני" ובכך לא עוסק מאמר זה.
מה שמעסיק את מרבית האנשים (ואני מקווה שגם אתכם, הקוראים) הוא כיצד להצליח לשמור על בריאות תקינה עם מינימום של וירוסים נגיפים ודלקות ובמילים אחרות כיצד לצלוח עונה חורפית מבלי להיות חולה כל הזמן.
דאגה לבריאות היום תמנע את המחלה של מחר
כיצד שומרים על הבריאות בהקשר של מחלות חורף? פה למעשה התשובה פשוטה משחושבים (אך לעיתים קשה ליישום). בכדי להבין את מערכת החיסון יש להבין קודם כל מה מחליש אותה ובעקבות כך מאפשר לה לחשיפה מוגברת להידבקויות שונות והחלמה איטית, משפט זה חשוב עד מאוד והוא בעצם המפתח לבריאות מאוזנת ומערכת חיסון חזקה, הוא הבסיס הטוב ביותר לריפוי ומניעה. זאת ועוד, ניתן להגיד שחיזוק הגוף בהקשר למערכת החיסון יהיה בשני מישורים הראשון סיפוק הנוטריאנטים שעוזרים למערכת החיסון ושנית מניעת החלשתה ע"י גורמים שונים במיוחד גורמים אקסוגניים.
בשעה שכולם עסוקים בלדבר איזה ויטמין או תוסף מזון כדאי לצרוך שכבר חולים מאמר זה יעסוק בעיקר באותם דברים שמחזקים באופן שוטף את מערכת החיסון ומה בעצם מחליש אותה (רמז: פה נעוץ הטיפול הטוב ביותר) הימנעות מאותם גורמים תוביל למצב בו הגוף יצליח (כן, בלי שום עזרה של תרופות וכדורים) להילחם במחלה.
אל דאגה לא אשלח אתכם לטישו מבלי לתת גם עזרים חיצוניים למלחמה בשפעת או בצינון.
דאגה לבריאות היום תמנע את המחלה של מחר. מתח? תזונה? רגישות למזון? אנמיה? מה הקשר של אלו למערכת החיסון?
עיון בספרות הרלוונטית ומחקרים מהשנים האחרונות מראים קשר הדוק בין גורמי מתח שונים, תזונה לא בריאה, אלרגיות שונות ורגישות סמויה למזון (איתור רגישות למזון מהווה פקטור חשוב בתחום הרפואה המשלימה). אפשר כבר להגיד בקול רם, רפואה מונעת הפכה להיות משאלתה של חברה נאורה וכי פרסומים רבים ומחקרים שונים מנסים להראות את הקשר שבין תזונה וחולי. עם חיסונים או בלי ניתן ראות כי תזונה עשירה בויטמינים ומינרלים (בין אם ע"י התזונה או בין ע"י תוספי תזונה) מניבה תוצאות יפות בהתמודדות הגוף עם וירוסים ושפעת.
כדי להילחם נכונה במחלת השפעת או אפילו בהצטננות יש לספק לגוף את כל התנאים הטובים ביותר, כך שאם כבר חלינו לפחות נצא מזה במהרה ללא כל סיבוכים אפשריים.
סטרס כפקטור לחולשה במערכת החיסון או אנשים מאושרים חולים פחות. מתח מתמשך ורגשות שלילים עלולים לגרום לספקטרום רחב של מחלות כרוניות. מתח יכול להיות גופני (פעילות גופנית מאומצת מדיי, עבודה בתנאים קשים וכד') או נפשי אצל כל אדם מצבי סטרס ישפיעו לכיוון אחר (אצל אחד לכיוון של מערכת עיכול, אצל שני לכיוון של אלרגיות ואצל שלישי עליית כולסטרול- הכול פתוח). כך או כך כשחושבים על טיפול מתאים למחלה, לרבות מחלות שקשורות למערכת החיסון יש לתת את הדעת לחיזוק מצבו הנפשי- גופני של המטופל.
כדי להבין את הקשר בין סטרס למערכת החיסון יש להבין מהם ההורמונים המופרשים למחזור הדם בשעת מתח ובמה הם מחבלים שם.
אדרנלין, נור אדרנלין וקורטיזון המופרשים בשעה בה אנשים נמצאים במתח או חווים רגשות שליליים גורמים להאטה במערכת החיסונית שלנו משום שבשעת לחץ הם מעכבים את פעילות הלימפוציטים. יש לזכור כי מדובר על מצב כרוני ולא התרגשות או מתח חד פעמיים.
במחקר מבוקר שנעשה באינדיאנה שבארצות הברית, בבית הספר לאחיות  Terre haute במטרה לבדוק אם טיפול בצחוק ישפיע על תפקוד מערכת החיסון ורמת הנוגדנים בדם אצל חולי סרטן הביא תוצאות מעודדות וחיוביות, מיקרה זה רלוונטי גם למאמר זה כיוון שלאחר הטיפול בצחוק נלקחו מדדי דם הקשורים למערכת החיסון ולמצבי לחץ והתוצאות היו לפי ניבוי החוקרים- מעודדות. אין ספק שבשעת צחוק משתחררים חומרים התורמים לבריאות גוף האדם ובפרט למערכת החיסון.
בנוסף ארצה לציין כי סטרס הינו מצב סובייקטיבי לחלוטין ואל לרופא או למטפל לקבוע סולם ערכים משלו באבחון מצבי סטרס או רגשות שלילים, המצב הנתון הוא לפי עיניו של המטופל. צחוק מועיל לבריאת מערכת החיסון, אפקט המזון על מערכת החיסיון לאחר שראינו כיצד מתח מחליש את מערכת החיסון נבחן כיצד התזונה יכולה להשפיע על כך.
ישנה אמונה כי סוכר הינו הגורם מס' 1 להחלשת מערכת החיסון, הכוונה לא לכפית סוכר בכוס תה הצמחים הבריא שלכם אלא לתזונה העשירה בפחמימות ריקות ופשוטות. למי שלא יודע, המושג פחמימה והמילה סוכר מתייחסות לאותו דבר ולאותו הרכב כימי, מבחינת הגוף, המולקולה של הסוכר פשוט ביותר והמולקולה של לחם מקמח שיפון מלא היא אותה מולקולה. ההבדל הוא במורכבות הפחמימה ופה נכנס העניין הבריאותי .סוכר פשוט ו\או פחמימות ריקות (לחם לבן, אורז לבן, פסטה, תפו"א) הם מזונות שאינם מכילים כל סיב תזונתי ובשל כך מציפות את הדם ברמה גבוהה של סוכר. מצב זה, שנראה דיי אופייני בנוף המקומי עלול לגרום לשורה של מחלות קשות ולחסרים ממשוכים של ויטמינים חשובים בגוף. אכילה רבה של סוכר פשוט מחלישה את יכולת כדוריות הדם הלבנות לתקוף וירוסים ובנוסף לכך הוא ממפחית את כמות הנוגדנים בגוף. יתר על כן, אכילת פחמימות פשוטות גורמת לדילול של ויטמינים חשובים כגון ויטמיני B  וויטמיני C  שחשובים מאוד למערכת החיסון, עוזרים לסוכר להיכנס לתוך התאים. לכן, ככול שאכילת המזונות רוויה יותר בסוכר כך יידרש מהגוף ניצול של ויטמין זה וכיוצא בזאת דילולו.
בנוסף אכילת מזונות מזוקקים ופחמימות ללא סיבים תזונתיים תשפיע לרעה על מערכת העיכול וזה כאמור פתח להרבה מחלות שונות .
*בסטייה קצרה מהנושא אך חשובה לא פחות, הדעה הרווחת בין מערכת החיסון לאכילה יתרה של מזונות מזוקקים ופחמימות ריקות היא שאין מספיק מחקרים רציניים בנושא זה. לעומת זאת נמצא קשר הדוק בין תזונה רבת סוכרים לבין מחלות אחרות וקשות כגון: סוכרת לחץ דם דיכאון וחוסר איזון הורמונאלי, מחלות אלו יכולות בעקיפין או במישרין לגרום להחלשה במערכת החיסון.

מאת: שירי מזור- נטורופתית ומטפלת בצמחי מרפא

שתפו עם חברים
את הכתבה

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook

תנו קפיצה

כתבות נוספות

הצטרפות לקבוצה הסגורה שלנו בפייסבוק

מאמנים ומתאמנים, שואלים, מתייעצים, מדברים ולומדים. הצטרפו ליותר מ-12,000 חברים.