מפסיקים לספור קלוריות

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram

הקיץ הגיע וכל הרוכסנים בוגדים בנו. שכחו מי קנה אותם בהון תועפות. דיאטת כסאח? ריצות מרתון? מניעות עצמיות? סבל? לא! אורח חיים בריא, אהבה עצמית וידיעה שאין מותר ואסור. "סיון אני לא יודעת מה לעשות אני כבר לא יכולה לסבול את עצמי". "אני חייבת להרזות 15 קילוגרמים ומהר תעזרי לי". " חברה שלי עשתה תפריט מיוחד וירדה 6 קילוגרמים בחודש. את יכולה לעשות לי תפריט דומה?". אלו רק חלק מן הפניות אותן הדיאטנית ומאמנת הכושר סיון ורקר שומעת בתור אשת מקצוע. יש כמיהה לקריאה לעזרה עם הבקשה ל"תפריט קסמים" יחיד ומיוחד אשר יגרום לאנשים להשיל מעצמם את אותם הקילוגרמים אשר בעיניהם גורמים להם ולעולם להיראות יפות ומושכות יותר. "אעזור בשמחה" (היא משיבה), אך לא בדרך אותה אתן מתארות".

 

 

דיאטה? לא בכל מחיר ובכל דרך! צילום: MAX DIGITAL

 

מה כן כדאי לכלול בתהליך?

 

תפריטים עשירים, בריאים ומגוונים אשר מכילים את כל מה שאנו רגילות לאכול. רשות עצמית ונחת ליהנות מכל מטעמי העולם כאשר אין מניעה או החסרה של אף מרכיב. והחשוב מכל- תכנון נכון ועבודה בשלבים! גוף האדם חכם יותר מאיתנו. לא בכדי נאמר כי " האדם הינו מה שהוא אוכל". תרבות האכילה , ההגשה, המקום, הצורה, הזמן , הם חלק מהותי בתוך הציווילזציה האנושית. היהדות מקדישה לאוכל פרקים נכבדים: איך, מתי, מה לאכול. הרמב"ם באמרתו המוכרת והידועה טען כי את ארוחת הבוקר יש לאכול כמו מלך, את ארוחת הצהריים כמו נסיך ואת ארוחת הערב כמו עני. במאה ה – 21 , דבריו של הרמב"ם בעייתיים, שכן עיקר האכילה מתמקד דווקא באירועי הערב…, בבוקר, אנו ממהרים לעבודה…… , ובעבודה –  זמן האכילה, אם יש כזה? מצטמצם למינימום האפשרי…. ולכן ככל שנרצה לכבד את הרמב"ם, אנו חיים במציאות אחרת. היום כולנו חייבים להסתכל  בתוך הצלחת ולברור מה נאכל מתוכה, כמה, ומתי כאשר הידיעה הפנימית השולטת היא כי אין מאכלים טובים ומאכלים רעים.

כמה ולמה: חייבים להסתכל ולברור את מה שנכנס לצלחת

 

על מנגנוני האכילה והשובע

 

מנגנוני האכילה והשובע שלנו נשלטים על ידי בלוטה מרכזית במוח- ההיפותלמוס. כאשר אנו מונעים מעצמנו את  האכילה בכלל, או אכילה של מרכיב מסוים  אנחנו בעצם מרמים את עצמינו. לדוגמא, אם נחליט שאנחנו נמנעים ( אפילו רק לשבוע) מפחמימות יכול להיות שחלקינו נצליח לעמוד במשימה הקשה הזו ולחשוב שהצלחנו להערים על המערכת, אך רובנו נסבול מעייפות, סחרחורות וכאבי ראש ואותה הסתערות על עוגה או מאפה לא תאחר להגיע.

 

מה יקרה אם נרעיב את הגוף?

 

במקרה של הימנעות מאכילה, זה השלב בו יתחיל לפעול מנגנון התעוקה , הלחץ (הסטרס).  המנגנון ההורמונאלי מנסה לשמור עלינו מהרעבה וממוות ולכן כאשר נתחיל לאכול את אותו מאכל אותו מנענו מעצמנו " בהצלחה" במשך תקופה, יידמה לנו כי לא נוכל להפסיק. מדובר במנגנון קדמוני המבוסס על הצורך לשרוד ולצבור מאגרים לתקופה בה לא יהיה עוד מזון. אם נחליט מראש כי הכול מותר במידה הנכונה, הרי שמיידית חסכנו  לעצמנו את האבל ותחושת האובדן על אותו הבורקס אותו לא נוכל לאכול יותר לעולם.

 

המונח "דיאטה" : פרשנות עברית בעייתית?

 

נתחיל בהגדרה הבסיסית של המילה "דיאטה". מילה זו אשר מקורה כלל אינו בשפה העברית פירושה בלועזית- תפריט. קרי- אוכל. המונח אשר בשפתינו לובש צורה בעייתית נותן הרגשה של משהו בעל התחלה ובעל סוף. מכשול בדרך שיש לעבור עד לתוצאה הנכספת- הדחיסה לאותו ג'ינס מידה 38 או הביקיני. ברגע שנבין כי אין מדובר במדרגה אותה מטפסים אלא בדרך אשר יש לעבור במשך כל החיים נקבל פרספקטיבה נכונה יותר על צורת העבודה. בדרך יהיו ימים  נעימים ונהדרים בהם נצליח לשמור על התפריט במדויק. אך יהיו גם בהם נרגיש שפישלנו כי נסענו לחופשה במלון ואכלנו את כל מה שנשמרנו ממנו כל כך הרבה זמן.

 

ההגדרה של המילה דיאטה בעייתית מלכתחילה. צילום: CC BY TOBYOTTER

אז מאיפה ואיך מתחילים?

 

מטרתינו היא להתמקד בראייה הכוללת, במילים אחרות  – אכילה מסודרת, נכונה שאינה מתמקדת בפרטים הקטנים של כאן ועכשיו אלא בונה עצמה לחיים ארוכים. בדרך זו נתאים תפריט אישי לכל אחת ואחת אשר מכיל את כל אבות המזון, הוויטמינים והמינרלים ואשר לוקח בחשבון את הרגלי האכילה והמאכלים האהובים אשר עליהם קשה לוותר. את כמות הקלוריות וצורת התפריט  נתאים באופן אינדיבידואלי, תוך כדי התחשבות  בשינוי חילוף החומרים . כאשר אנו משנים את  אורח החיים, חילוף החומרים שלנו אינו מגיב מיידית (כי מי אוהב שינוי?).ולכן עלינו לייצר את השינוי  בהדרגה , בזהירות ובכבוד לגוף על מנת שיכבד את הרצון שלנו בחזרה. כאשר נגיע לביסוס של חילוף חומרים חדש יהיה לנו מקום לתמרן ונוכל לשנות ולשחק עם התפריט כאוות נפשנו- כל עוד אנו שומרים על מידות וכמויות נכונות.

 

"אבל יש כאן מלא אוכל!". " באמת מותר לי לאכול משהו מתוק?" "אבל אם אני אוכלת ארוחת בוקר אני משמינה" משפטים אלו אשר מאפיינים את תחילתו של התהליך מוצאים מענה במהלכו ומגיעים על פתרונם. נכון, נדמה כי התפריט מכיל המון אוכל, אך כאן בדיוק ההבדל בצורת ההסתכלות. שימת הדגש היא על מה אנו אוכלים בנוסף לעניין הכמות. כן, מותר לאכול משהו מתוק! –  אם את אוהבת מתוק ואינך סוכרתית אין שום סיבה שתמנעי מעצמך אכילת מתוקים. עשי זאת בחוכמה תחת הדרכה נכונה ולא תצטרכי לסבול.

 

איך משלבים בצורה חכמה?

 

אם נשלב את כל האמור לעיל עם פעילות גופנית בריאה, נכונה אך הכי חשוב- מהנה הרי שנגרום להאצת תהליך השינוי ונתרום באספקטים בריאותיים נוספים- גופניים ונפשיים. אם הדבר הראשון שעולה על דעתנו הוא ריצות מפרכות, שחיות למרחקים, הרמת משקולות באינספור סטים, הרי שגם כאן יש לומר כמה דברים על מנת להניח את הדעת. ניתן לעשות שילוב נכון בין פעילות אירובית לפעילות אנאירובית בפרק זמן קצר (של חצי שעה בלבד!) על מנת לראות ולהרגיש את השינוי. אל לנו להסתכל על המשקל כעל המילה האחרונה. הצרת היקפים והורדת אחוזי שומן לא תמיד ייתנו ביטויים על המשקל אך יעניקו חיטוב, אסיפה של הגוף וחיזוק של השרירים. נכון, אני תזונאית, מדריכת ספורט ומתמחה במאפים וקינוחים. לכאורה סתירה? אז זהו שלא! אני מאמינה שבן אדם בריא הוא מי שבריא גופנית ונפשית. לכן- מותר לנו לאכול הכול!  גם מתוקים! אנו רק צריכים להקשיב לגופינו, ללמוד לאכול באופן שישביע את הגוף והרגש, לשלב זאת עם פעילות גופנית נכונה שנאהב  – ומכאן השמיים הם גבול המתוק!

שתפו עם חברים
את הכתבה

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook

עקבו אחרינו

כתבות נוספות

הצטרפות לקבוצה הסגורה שלנו בפייסבוק

מאמנים ומתאמנים, שואלים, מתייעצים, מדברים ולומדים. הצטרפו ליותר מ-13,000 חברים.