כך ירדתי 15 ק"ג והתמכרתי לספורט

יואב מאור גדל מבית פולני מפטם עם אמא פולנייה "שמבשלת נפלא" הוא הקפיד להתאמן בבית האח הגדול ורץ (כמו עכבר מעבדה) לא פחות מ300 סיבובים בחצר כל יום. "זה לא יותר מידי עזר לי אם בסוף אכלתי את הג'חנון של פרידה".

שגרת האימונים של יואב משתנה מיום ליום: "ביום ראשון אני רץ 10 ק"מ ביום שני אני רץ 10 ק"מ, ביום שלישי אני רץ 10 ק"מ וגם ברביעי וחמישי, בשבת אני מגוון… אני רץ 15 ק"מ ואם כבר לגוון אז בימים שני רביעי ושישי מוסיף אימוני כוח".

אחת העובדות שלו כועסת עליו שכבר אי אפשר להנות איתו מאכילת קינוחים אבל הוא עומד בזה כי מאז שעשה את השינוי כבר שנה שהוא בא לעבודה "בריא כמו שור" (שור בכושר, יש לציין) ואת המחמאות הוא קוטף מכל עבר "ברחוב אומרים לי שאני חתיך".

בעניין הדייטים אין מה לדאוג, יש הרבה, וזה לא סותר את ההחלטה לא לאכול אוכל משמין בחוץ "אני מזמין סלט והדייט מזמינה המבורגר".

מאיפה המודעות?

"את המודעת קיבלתי בתור ילד מאבא שלי. התחלתי עם הכושר בכיתה ו'. בתור ילד הייתה לי ילדות לא קלה. לא הסתדרתי מבחינה חברתית וחוויתי הרבה הצקות. את התיסכולים הייתי מוציא בזמן הצעידות המשותפות עם אבא שלי, זה היה זמן טוב בשבילי לשתף אותו ולספר לו מה עובר עלי. מעבר לתרפיה ולדיבורים עם אבא שלי. הספורט היה מאוד חיוני לגוף שלי בגלל שמעבר לזמן בו היינו צועדים יחד הייתי יושב מול המחשב והאינטרנט".

איך הגעת למצב של עודף משקל?

"תמיד הייתי בעודף משקל. אני מגיע מבית פולני מפטם עם אמא פולנייה שמבשלת נפלא שדאגה שאוכל אף פעם לא יחסר".

איך התחיל השינוי הגדול?

"כשיצאתי מבית האח הגדול נרשמתי לחדר כושר והתחלתי לרוץ בקביעות. יום אחד לאחר הריצה פגשתי אדם שהתרשם מכך ששמרתי על כושר גם בבית האח הגדול, (כמו שאפשר היה לראות רצתי שם בחצר) וגם מהעובדה שהמשכתי לרוץ אחרי צאתי משם, והוא ביקש לקחת אותי כפרויקט ולכוון אותי כל הדרך להשגת המטרה. התחלתי להתאמן אצלו במועדון קונספט, מועדון כושר המיועד לאימונים אישיים ברעננה. מאז אותו יום ועד היום אני מתאמן במקביל, אצלו במועדון הכושר לאימונים אישיים ובהולמס פלייס שם אני רץ בעיקר."

איזה שינויים אתה מרגיש בחיי היומיום בעקבות הספורט?

"הפסקתי לאכול במסעדות והפסקתי עם אוכל לא בריא, מעבר לזה אני רץ כל יום 10 קילומטר ובעיקר מקשיב לגוף. כבר כמעט שנה שאני מתאמן בקביעות, מאז שהתחלתי בשיגרה החדשה לא חליתי בכלום, כולם חולים סביבי ואני פנתר. השנה בעונת המעבר לא חליתי בכלום כי הגוף שלי כ"כ חסין. אני מרגיש טוב, מתלבש טוב, מרגיש קליל וחייב לציין שתופעות כמו לקום בבוקר עם כאבי בטן לא מוסברים נעלמו".

ראיתי אותך במירוץ האחרון של נייקי, מירוץ ראשון שלך, כל הכבוד! איך היה ?

"נהנתי מאוד והשגתי תוצאה של 47:05 במירוץ הראשון בחיי! לא נראה לי שאשתתף בהרבה מירוצים, אולי בגדולים בעיקר. אני בעיקרון מעדיף לרוץ בחדר כושר עם ולצד המכשירים"

עוד יש תגובות ברחוב?

"בטח! מזהים אותי ומחמיאים לי. יש אנשים שאומרים לי שהם עקבו אחרי בתוכנית ורואים את השינוי. יש גם הרבה פניות בפייסבוק בהן אנשים כותבים לי שבזכותי נרשמו לחדר כושר. את ההצלחה שלי אני מרגיש דרך תגובות של אנשים. אני מכיר את עצמי ולא מושפע ממה שאני רואה מולי במראה אבל מי שלא ראה אותי הרבה זמן הגיב. אנשים הגיבו יותר משבוע לשבוע כאשר ראו את השינוי שלי".

איזה מסר היית רוצה להעביר?

"אנשים רבים חולים במחלת "הידעת" חושבים שהם עושים הכל נכון אבל זה לא ככה. מי שרוצה לעשות שינוי צריך ללכת למומחה. לא מספיק רק להחליט, צריך ליישם ובשביל זה צריך הכוונה מקצועית. אסור לומר "ממחר דיאטה". אני בכלל חושב שאת המונח "דיאטה" צריך להעיף מהלקסיקון, זה מונח מיותר. גם לעשות שינוי קיצוני לפני אירוע משפחתי זה לא הפתרון. בשביל שינוי אמיתי צריך לשנות את שגרת היומיום. זה בסדר מידי פעם להתפנק אבל צריך לאחר מכן לחזור לשגרה רגילה. הרעיון הוא לקבל את ההחלטה. ברגע שקיבלת את ההחלטה תתחיל היום ולא מחר. החוכמה היא להחליט שאלו ההרגלי חיים ושהספורט הוא הנאה ולא עונש".