טיפול יעיל בהשמנת ילדים – צמצום שעות מסך

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram

"מגיפת ההשמנה" של העשורים האחרונים נחשבת לאחת ממחלות העולם המערבי ותרבות השפע. לצערנו, מצב זה אינו פוסח גם על ילדינו.

"מגיפת ההשמנה" של העשורים האחרונים – מצב זה אינו פוסח גם על ילדינו. cc by Sasho Caki

מהי התסמונת המטבולית?

עודף משקל פתולוגי (Obesity) נכלל כחלק מה"תסמונת המטבולית" או בשם אחר – "סינדרום X. תסמונת מטבולית הינה שם כולל לשורה של מחלות "העולם המערבי" עימן נמנות: סוכרת, מחלות לב כלי דם, טרשת עורקים, לחץ דם גבוה, רמות גבוהות של שומנים בדם, כולסטרול ועוד. שרשרת מצבים זו מזוהה בדרך כלל עם חלקה הבוגר של האוכלוסייה (פרט לסוכרת סוג 1 – תלויית אינסולין המתפרצת בד"כ בגילאי ילדות), אך בנתונים שנאספו בשנים האחרונות התגלה כי היארעות התסמונת בגילאים צעירים גבוהה יותר כיום מאשר בעשרות השנים האחרונות.

הסיבות לתסמונת זו כוללות גורמים גנטיים תורשתיים, אך מחקרים מראים כי לגורמים הסביבתיים השפעה גבוהה אף יותר על האדם. גורמים אלו כוללים מזון בעל ערך תזונתי נמוך (רווי שומנים וקלוריות), חוסר פעילות גופנית או ביצועה בתדירות נמוכה, עישון, אלכוהול, מצבי מתח ועומס.

מה טוענים המחקרים השונים בנושא?

ביטוי לבעייתיות אורח חיים "יושבני" ולא פעיל (Sedentary behavior) בקרב ילדים ומתבגרים נמצא במחקר קנדי שעקב אחר 1803 מתבגרים. עפ"י מחקר זה הסיכון לתסמונת מטבולית (שהסתמך על מדידות של רמות כולסטרול, משקל, BMI, טריגליצירידים, רמות סוכר בדם והיקף מותניים) עלה בהתאמה עם מספר שעות מסך שהוגדרו כטלוויזיה, מחשב ומשחקי וידאו.

 

מחקר נוסף שפורסם בכתב העת Pediatrics עקב אחר הרגלי הצפייה של 6965 ילדים בגילאי 6 – 11 ומצא כי הסיכון להשמנה עולה ב – 1.2-2.9% על כל שעת צפייה ביום! נתונים אלו הופכים למטרידים עד מאוד לאור העובדה כי חלק גדול מהילדים בישראל (67%) בגילאי 6-12  צופים בטלוויזיה חמש שעות ויותר ביום (עפ"י דיווחי המועצה לשלום הילד – שנת 2010).

 

הגורמים לעלייה במשקל עקב ישיבה ממושכת מול מסך המחשב והטלויזיה קשורים בבסיסם בהוצאה קלורית נמוכה עקב חוסר תנועה בהשוואה להכנסה קלורית גבוהה המאפיינת "חטיפי טלוויזיה" ו"נשנושים" – בד"כ מוצרים עתירי סוכר ושומן, מעובדים ודלים בערכים תזונתיים.

 

כמו כן מעבר לסיבות ברורות אלו נמצא כי השמנה מקושרת לטלוויזיה גם מסיבות כמו חוסר תשומת לב לתחושות של רעב ושובע באכילה מול המסך ונהירה אחר חטיפים ומזון מהיר המופיעים בפרסומות שבין התוכניות. נוסף להשפעות אלו מחקרים מקשרים צפייה ממושכת בטלוויזיה לבעיות בדימוי גוף, נטיות אלימות ואגרסיביות ועד ליכולות לימודיות .

 

בשנת 2008 נערך מחקר אמריקאי רנדומלי ומבוקר במטרה לבצע הערכה של קשר בין צפייה בטלוויזיה/משחקי מחשב לבין BMI –  (מדד מסת גוף המהווה אינדיקטור לתת-משקל, משקל תקין או עודף משקל). למחקר נבחרו ילדים  בגילאי 4-7 הצופים לפחות 14 שעות שבועיות בטלויזיה/מחשב. במהלך המחקר, הפחיתו לילדי קבוצת המחקר את שעות הטלויזיה בהדרגתיות עד לירידה של 50% מהשעות, בעוד בקבוצת הביקורת לא חל שינוי. גם ההורים הונחו לחזק את ילדיהם שהסכימו להפחית שעות צפייה ולסייע להם במציאת פעילויות אלטרנטיביות אקטיביות. נתונים נאספו לאורך תקופה של חצי שנה, ובסופה נמצא כי בהשוואה לקבוצת הביקורת, בקבוצה שהפחיתה שעות צפייה חלה במקביל גם ירידה משמעותית יותר  ב -BMI ובצריכה הקלורית, וכל זאת ללא שימת דגש על שינויים תזונתיים (על אף ששינויים תזונתיים יכלו ככל הנראה להגביר את התוצאות הרצויות).

 

טיפול יעיל – הגבלת שעות מסך למספר שעות ביום המוגדר ע"י ההורים. cc by chancedite

אם כך כיצד ניתן לעודד שינוי זה בקרב הילדים?

 

ניתן לעודד את השינוי באמצעות שמירה על הקווים המנחים הבאים.

בראש ובראשונה – הגבלת שעות מסך למספר שעות ביום המוגדר ע"י ההורים

 

בזמן שהתפנה יש לעודד פעילויות אקטיביות ולא יושבניות. קריאת ספרים, ציור, משחקי קופסה ומשחקים ביתיים הן כידוע פעילויות המעשירות את הילד, אך הן לא צריכות לבוא על חשבון פעילות אקטיבית המעודדת שיפור כושר גופני, פעילות אירובית, פיתוח סיבולת לב ריאה, חיזוק, קואורדינציה וגמישות.

הקפדה על פעילות פיזית יומיומית

 

משרד הבריאות האמריקאי הוציא לאחרונה המלצות המתייחסות לפעילות גופנית בקרב ילדים ומתבגרים כאקט מניעתי לשורה של מחלות ביניהן צויינו מחלות לב, לחץ דם גבוה, סכרת סוג 2, אוסטיאופורוזיס ואף דיכאון וחרדה. הדו"ח כולל המלצה לפעילות גופנית יומית הנמשכת כשעה ומשלבת מאמץ אירובי וכן פעילויות כוח והתנגדות.

החלטה משותפת עם הילד על מסגרת פעילות גופנית במהלך השנה

 

מומלץ בתחילת כל שנה להחליט עם הילד על חוג פעילות גופנית אחד לפחות אליו יירצה להירשם במהלך השנה. יש להקשיב לרצון וצורכי הילדים לגבי סוג הפעילות, ברמת העניין, היכולת וכן ברמה החברתית. במהלך הימים האחרים במהלך שבוע יש לעודד את הילד למפגשים חברתיים בפארקים, משחקי כדור או משחקי שכונה אקטיביים.

 

שבירת דפוסי אכילה ויצירת הרגלים חדשים

מומלץ להגדיר כי ארוחות מרכזיות נאכלות ליד שולחן האוכל ולא מול מסך הטלויזיה. הרגל זה יכול אף לתרום לחיזוק ההווי המשפחתי דרך ארוחות משותפות.

את סוף השבוע ניתן לנצל כדי לגבש זמן איכות משפחתי ואקטיבי בטיולים משפחתיים רגליים, רכיבות אופניים, פארקי שעשועים ומשחקים בחוף הים.

וכמובן, אין להזניח את מקום התזונה וחשיבותה במניעת עודף משקל – הן בקרב ילדים והן בקרב מבוגרים. שמירה על צריכה נכונה של ירקות, פירות, חלבונים ממקורות איכותיים, שומנים בלתי רווים והפחתה של סוכר מזוקק. כמו כן משקאות קלים, חטיפים, עוגות ועוגיות – כל אלו הם צעדים ראשונים ומשמעותיים בבנייה של תפריט תזונתי בסיסי ומזין לילדים.

שתפו עם חברים
את הכתבה

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook

עקבו אחרינו

כתבות נוספות

הצטרפות לקבוצה הסגורה שלנו בפייסבוק

מאמנים ומתאמנים, שואלים, מתייעצים, מדברים ולומדים. הצטרפו ליותר מ-17,000 חברים.