בגיל 26 החליט יואב צובל שהעצמות שלו לא "רחבות" והוא לא "מלא" (אולי רק מלא בקצת תירוצים). הוא שמן וצריך לעשות שינוי באורח החיים בכלל ובמשקל בפרט. "תמיד ידעתי שאני שמן אבל זה אף פעם לא העסיק אותי". יום אחד עמרי, אחיו של יואב וקצין קרבי בצה"ל אמר לו שהוא חייב לעשות שינוי. יואב נענה בספונטניות: "אתה אומר- אני עושה!". הרעיון היה להתחיל מתקופת התנסות קצרה "בלי פשרות ובלי קיצורי דרך" אבל מהר מאוד ראה יואב שזה עובד מצוין ושיש הבדל משמעותי מאימון לאימון. יכול להיות שזה ייראה כאילו אני מראיינת את יואב גם כי הוא למעשה בן הזוג שלי ולא רק בגלל השינוי המשמעותי שעשה….מה שנכון נכון!

כמה ירדת במשקל?

"הורדתי 30 קילוגרם. בתחילת התהליך שקלתי 110 ק"ג והיום אני שוקל 80. ירדתי מ34% שומן ל-21. את עשרים הקילוגרמים הראשונים הורדתי בארבעה חודשים והשאר בצורה הדרגתית במשך כשנה. המטרה הייתה לשנות את אורח החיים מקצה לקצה. החלפתי את התפריט היומי שלי והתחלתי לעשות ספורט. הרעיון היה לפתוח בדרך חדשה אבל לעשות את הכל בצורה מתונה. היום אני אוכל בריא וגם יודע מדי פעם להנות מאוכל טעים. בלי קיזוזים של אוכל עם ספורט – הכל עניין של מינון".

עודף המשקל הפריע לך?

"לא, מאז שהייתי ילד התעסקתי עם מחשבים, דבר שהמשיך לשירותי הצבאי. בשנים האחרונות הקדשתי את רוב זמני להקמה וניהול של חברת תוכנה. בילוי ממושך מול המחשב וחוסר בפעילות גופנית זה בדיוק אורח החיים שיכול לגרום לעלייה במשקל. בריאות וכושר אף פעם לא היו אצלי בעדיפות. למרות זאת תמיד ידעתי שיש דברים שאני לא רוצה או יכול לעשות בגלל המשקל. הייתי נמנע מללכת לים או לנסות לפתח קשר רומנטי".

ספר לי על התחושה באימון הראשון

"התחלתי בהליכות בפארק ועם הזמן הן הפכו לריצות. בהתחלה 50 מטר זה כל מה שיכולתי לרוץ ולאט לאט המרחק עלה ל100 מטר, לקילומטר וכן הלאה. לאורך כל הדרך אחי רץ איתי ועודד אותי להמשיך גם כשקשה. המטרה הראשונית הייתה להצליח לרוץ כמה שיותר ולא משנה באיזו מהירות (זקנות עקפו אותי בהליכה). את המהירות העלתי בהדרגה ובמקביל הוספתי אימוני כוח. האימונים התחילו בשלוש שכיבות סמיכה על ספסל (וסחרחורת) ובהדרגה הגיעו לאימונים מלאים בחדר כושר".

מה החזיק אותך בתהליך?

"השינוי החיצוני שהיה מורגש משבוע לשבוע. היו לי מאוד חשובים התמיכה והפרגון מהחברים וגם מידידה טובה חובבת שופינג שנהנתה לעזור לי להחליף את מלתחת החולצות מXXL ל L ואת המכנסיים ל10 מידות פחות. כמובן שגם תגובות של אנשים שאני מכיר ולא מזהים אותי מזכירות לי כמה שווה היה התהליך".

במה שונים חייך היום?

"אני לא תופס עצמי כאדם רזה ולא יכול לומר שאני רואה על עצמי או במראה את השינוי. הסימנים החיצוניים נגלים לעיני מדי פעם למשל כאשר אני רואה פתאום שרירים שלא ידעתי שקיימים בגוף שלי. אני שומע את התגובות ובתמונות נראה לעצמי כאילו הוציאו ממני את האוויר. אני מרגיש שוני גם בהתנהלות היומיומית, אני פחות מתעייף ויותר אנרגטי. אני יכול ללכת לים, להוריד חולצה, לטפס במדרגות ולעשות הליכות לשם הנאה".

השינוי ללא ספק דחף אותי למקומות חדשים. בסוף התהליך אזרתי אומץ ונרשמתי לאתר היכרויות באינטרנט, משהו שלא הייתי עושה לפני. בהתחלה לא רציתי להירשם לאתר בגלל המבוכה וגם בגלל הסיפורים ששמעתי מחברים על כך שבד"כ קשה למצוא זוגיות דרך אתרי הכרויות. למרות כל ההתלבטויות נרשמתי וכנגד כל הסיכויים הדייט הראשון היה בינגו! פגשתי את נעמה (להלן, המראיינת) אבל כמובן שלקחנו את הזמן להכיר ועברנו לגור יחד רק אחרי…חודש! נעמה במקרה גם מאמנת כושר חובבת ריצות שמשתתפת ברוב המירוצים בארץ. איתה רצתי את המירוץ הראשון בחיי, את מרתון ת"א מקצה ה- 10 ק"מ (אליו אחי רשם אותי בהפתעה ליום הולדתי ה-28). ללא ספק ההישגים הגדולים בחיי. השתתפתי גם במקצה החמישה ק"מ במירוץ "מלאכיות הדממה" שנערך כתרומה לתסמונת רט".

איך אתה מתאמן היום?

"חבר טוב שלי אמר לי פעם שתמיד אין לו כוח להתחיל לרוץ אבל תמיד אחרי הריצה הוא שמח על כך שכן יצא לרוץ. היום אני רץ שלוש פעמים בשבוע ומשלב אימוני כוח והליכות אבל הכי חשוב זה שאני נהנה מהאימונים, מצב שלא חשבתי שאוכל להגיע אליו. נעמה, בת זוגתי (וכותבת שורות אלו) היא למעשה גם המאמנת שלי. היא מאמנת קשוחה במיוחד – מכריחה אותי לרוץ בשבת בבוקר ועוד לשמוע מירי מסיקה ושלמה גרוניך. אבל אחרי, המטרה מקדשת את האמצעים".

מילה אישית ממני:

כל הכבוד יואב, תמשיך ככה, רק תדע מידי פעם לנוח. יום שבת תשע אפס אפס עם נעלי ספורט מתחת לבית. אני מחכה שם עם סטופר ומירי מסיקה!