המוח של הילדים נדלק מול החטיף: סריקות MRI חושפות מה מזון אולטרה מעובד עושה למרכז התגמול
מחקר חדש מאוניברסיטת דרום קליפורניה מצא שילדים שאוכלים יותר מזון אולטרה מעובד מגיבים חזק יותר לתמונות של אוכל מפתה, ושהתגובה הזאת קשורה לעלייה בשומן הגוף כעבור שנה.
עוגיות, צ'יפס, דגני בוקר ממותקים ולחם ארוז. מזון אולטרה מעובד הוא חלק מהיומיום של רוב הילדים, ובארה"ב הוא מהווה בממוצע כ-67% מהקלוריות היומיות שלהם. עד היום ידענו שהוא קשור לעלייה במשקל, אבל לא היה ברור מה קורה בדרך. מחקר חדש שפורסם ב-23 באוקטובר בכתב העת JAMA Network Open מצביע על כתובת מפתיעה: המוח.
מזון אולטרה מעובד מוגדר כמוצרים מתועשים שתוכננו להיות טעימים במיוחד, נוחים ועמידים לאורך זמן. לרוב הם כוללים ממתיקים, צבעי מאכל ורכיבים שלא משתמשים בהם בבישול ביתי.
מה בדיוק בדקו
החוקרים מבית הספר לרפואה Keck באוניברסיטת דרום קליפורניה (USC) עקבו אחרי 46 ילדים בגילים 7 עד 10, כולם במשקל תקין בתחילת המחקר. הילדים עברו סריקת MRI תפקודית בזמן שצפו בתמונות של מאכלים מפתים במיוחד, כמו עוגיות או צ'יפס, לצד תמונות של חפצים ניטרליים. החוקרים אספו גם נתונים מפורטים על התזונה, מדד מסת הגוף, אחוז השומן והיקף המותניים, ומדדו אותם שוב כעבור שנה.
כדי שההשוואה תהיה הוגנת, הילדים הגיעו לסריקה בבוקר אחרי צום לילה, ולפניה שתו משקה סוכר במינון שהותאם למשקל שלהם. הסיבה: תגובת המוח לאוכל משתנה מאוד בין רעב לשובע, והחוקרים רצו שכולם יתחילו מאותה נקודה.
מרכז התגמול נדלק חזק יותר
התוצאה: ילדים שאכלו יותר מזון אולטרה מעובד הראו תגובה חזקה יותר בסטריאטום הגבי, אזור במוח שקשור לתגמול ולמוטיבציה. באזור סמוך של מרכז התגמול, הסטריאטום הגחוני, לא נמצא קשר מובהק. ככל שהתגובה בסטריאטום הגבי הייתה חזקה יותר, כך עלו אחרי שנה מדד מסת הגוף ואחוז השומן.
בסוף המחקר, הילדים שאכלו יותר מזון אולטרה מעובד היו עם היקף מותניים, מדד מסת גוף ואחוז שומן גבוהים יותר. כשהחוקרים הכניסו לחישוב את תגובת המוח, הקשר בין המזון לעלייה במדד מסת הגוף נחלש ב-31%, והקשר לאחוז השומן נחלש ב-44%. המשמעות לפי החוקרים: חלק מהדרך שבה המזון הזה משפיע על הגוף עובר כנראה דרך מערכת התגמול.
"המוח של ילדים עדיין מתפתח, ההרגלים עדיין נוצרים והעדפות המזון עדיין מתגבשות", אמרה החוקרת הבכירה, פרופ' קתלין פייג'. "זו תקופה שבה המוח רגיש מאוד לאוכל ולסביבת המזון".
מה עושים עם זה בבית
חשוב לזכור שמדובר במחקר תצפיתי וקטן יחסית, שלא מוכיח קשר של סיבה ותוצאה. החוקרים מתכננים כעת ניסוי שבו ילדים יקבלו יותר מזון מעובד מינימלית, כדי לבדוק אם תגובת המוח משתנה לאורך זמן.
הם גם מדגישים שהאחריות לא צריכה ליפול רק על ההורים, כי מזון אולטרה מעובד הוא לרוב הזמין, הנוח והזול ביותר. ובכל זאת, יש צעדים קטנים שאפשר לעשות כבר היום: לבשל יחד עם הילדים, להשאיר פירות וירקות חתוכים בהישג יד, ולהפוך את החטיף הארוז לאפשרות ולא לברירת מחדל. כשהמוח מתרגל לטעמים אחרים, גם ההרגלים מתחילים לזוז.
מחקר BrainChild ימשיך לעקוב אחרי הילדים לאורך גיל ההתבגרות ועד הבגרות הצעירה, כדי לבדוק איך המוח, הגוף והתזונה משתנים יחד לאורך השנים.
