2,000 צעדים ביום מול צלחת מושלמת: סקירה חדשה חושפת מה באמת מאריך את החיים
חוקרים מאוניברסיטת אריזונה סטייט ומקייזר פרמננטה השוו ראש בראש בין איכות התזונה לבין פעילות גופנית וכושר אירובי. התוצאות מפתיעות, אבל לא מבטלות את מה שיש בצלחת.
בשנים האחרונות התזונה הפכה לגיבורה הגדולה של עולם הוולנס. תפריטים, תוספים, צומות ואפליקציות שעוקבות אחרי כל ביס. סקירה חדשה שפורסמה ב-11 בנובמבר בכתב העת Mayo Clinic Proceedings מזכירה שיש עוד שחקן מרכזי בתמונה, ואולי אפילו חזק יותר: התנועה.
פרופ' גלן גסר מאוניברסיטת אריזונה סטייט וד"ר רוברט סאליס, רופא משפחה ורופא ספורט בקייזר פרמננטה, אספו מטה-אנליזות ומחקרי עוקבה שבדקו את הקשר בין איכות התזונה, פעילות גופנית וכושר אירובי לבין תמותה מכל הסיבות. לדבריהם, זו הפעם הראשונה שהנתונים הושוו ראש בראש.
לדברי גסר, כמעט כל הנתונים שנאספו פורסמו ב-10 עד 20 השנים האחרונות.
המספרים שמאחורי הכותרת
לפי הסקירה, תזונה באיכות הנמוכה ביותר, או צריכה גבוהה של מזון אולטרה מעובד, בשר מעובד, משקאות ממותקים ומטוגנים, נקשרה לסיכון תמותה גבוה ב-3% עד 20%. אורח חיים יושבני כמעט לגמרי נקשר לסיכון גבוה ב-46% ועד יותר מ-163%.
הפער חוזר גם בצד החיובי. תוספת של 2,000 צעדים ביום, בערך קילומטר וחצי, אצל אנשים יושבניים נקשרה לירידה של 25% עד 50% בסיכון התמותה. לעומת זאת, העלאת צריכת הפירות, הירקות, הדגנים המלאים והסיבים לרמה המומלצת נקשרה לירידה של 6% עד 20%. במטה-אנליזות, 11,000 עד 16,000 צעדים ביום נקשרו לסיכון נמוך ב-45% עד 67% בהשוואה ל-2,000 עד 5,000 צעדים.
גם בצד הבריא של המשוואה התמונה דומה: דפוסי תזונה בריאים נקשרו לסיכון נמוך ב-4% עד 23%, וכושר אירובי גבוה נקשר לסיכון נמוך ב-41% עד 53%. לפי גסר, עצימות ההליכה פחות חשובה מעצם הצבירה של הצעדים.
למה השריר כל כך חזק
גסר מסביר ששרירים מהווים כ-30% עד 40% ממסת הגוף של אדם בוגר. בכל פעם שמתאמנים, השריר משחרר מאות ואולי אלפי חומרים שמגיעים לשאר הגוף ועוזרים לרקמות להתמודד טוב יותר עם לחץ, דלקת ותזונה לא טובה. במחקרים שבדקו תזונה ופעילות יחד, רמת פעילות או כושר גבוהה נראתה כמבטלת במידה רבה את הסיכון העודף של תזונה פחות טובה.
החוקרים סקרו גם ניסויים שבהם מתנדבים אכלו במכוון מזון לא בריא במשך שבוע עד שבועיים, אבל המשיכו להתאמן מדי יום או לצבור 11,000 עד 12,000 צעדים ביום. לדברי גסר, לא נמצאו אצלם השפעות בריאותיות שליליות. סאליס מוסיף שקשה מאוד למצוא מטופל שמתאמן באופן קבוע ונמצא בכושר טוב, ובכל זאת אינו בריא.
זה לא אישור לאכול הכל
החוקרים מדגישים שהממצאים לא מקטינים את חשיבות התזונה הבריאה. רוב הנתונים מגיעים ממחקרים תצפיתיים, שמראים קשר ולא סיבה ותוצאה. "שתיהן תרופה", אמר סאליס. "פעילות גופנית היא התרופה החזקה יותר, אבל כדאי לעשות את שתיהן יחד".
המסקנה המעשית לוולנס של היומיום: לא לחכות לתפריט המושלם כדי להתחיל לזוז. להוסיף 2,000 צעדים ביום, לבחור אימון שנהנים ממנו, ולבנות סביבו צלחת טובה. גסר מסכם את זה בפשטות: האימון הטוב ביותר הוא זה שמתמידים בו.
מקור: על הסקירה ב-Mayo Clinic Proceedings, אוניברסיטת אריזונה סטייט
