10 טיפוסי חובה בכל חדר כושר

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram

האיש שיודע הכל בחדר הכושר, זה שמתאמן במכנס ספורט וחולצת לקוסט, אלו שנראים בפרצוף סובל בזמן האימון וזאת שמנסה להיראות כמו בר רפאלי אך מתאמצת בכל כוחה להסתיר פרצופים לא מחמיאים בזמן הרחקת כתפיים עם משקולות יד. כן…אלו עשרת טיפוסי חובה בכל חדר כושר. בטוח שתזהו אחד שמתאמן גם סביבכם.

חדר כושר: הרבה טיפוסים לו...צילום: MAX DIGITAL

זה שיודע הכל

זה שיודע הכול, הוא בדרך כלל אדם שחייב להוכיח אחרת מכל מה שיגידו המאמנים או המתאמנים סביבו. הוא תמיד ילך נגד הזרם וינסה להוכיח שיש שיטות אימון יותר טובות מכל אחת המקובלת סביבו. בדרך כלל הוא גם "ספורטאי בית ספר לשעבר" שזוכר את ימיו הגדולים בתיכון ולכן יהיה לו קשה לקבל הוראות ממדריך הכושר או אפילו סתם עצה מחבר שדואג.

הסובלים

הם בדרך כלל מתאמנים חזקים שגם מרימים משקלים כבדים ולוקחים את האימון ברצינות (כמו שצריך). אבל יש דבר אחד שאני שואל את עצמי בכל פעם מחדש: "אנחנו לא אמורים ליהנות מהאימון במקרה?" "החיוך לא צריך להישאר מרוח על הפרצוף?". זה בדיוק מה שלא נראה על פניהם. אותם מתאמנים, לא רק שלא מחייכים, הם נראים אפילו סובלים יותר ויותר מסט לסט, עם פרצופים חמוצים שאפילו לפעמים גורמים לי ולשאר המתאמנים סביבם לסיים את האימון מוקדם מהרגיל.
נסו לפחות לא להראות את הסבל באימון

הרוקדים

זה קורה בדרך כלל שאני מחליט לוותר על הריצה בחיק הטבע. כשאני עולה על ההליכון בחדר הכושר, כך אני גם מבחין בהם. אני מכנה אותם: הרוקדים, ולא סתם רוקדים! אני מתחיל בחימום. מגביר את הקצב בהדרגתיות ואז מבחין כי בשורת המכשירים האירוביים (האליפטיים) ממש לפני, יש כמה "רקדני סמבה" שמנענעים את הישבן על האליפטי מצד לצד. הם ממש רוקדים לצלילי המוזיקה…רק ש….הם לא זוכרים שצריך להניע את הרגליים בכלל בסיבובים לפנים…

המתאמנים הפאנטיים

הם תמיד יהיו שם. רצים משיעור ספינינג לשיעור זומבה. מכירים את מערכת השעות בעל פה. יש להם את טכנולוגיית הביגוד הכי חדישה הכוללת אוזניות אלחוטיות (שאפילו ה-MP3 יכול להישאר בלוקר), שעון דופק שמסתנכרן עם הנתונים ישירות לפייסבוק וסוליית נעלי ריצה שמותאמת לאסטרונאוטים בנאס"א. רק נראה לי שגם אני ביניהם…

הזוגות שרבים

זה קורה בדרך כלל אצל בני הזוג המגיעים יחד לחדר הכושר ופשוט עוברים ממכשיר למכשיר, מהליכון להליכון, זה אחר זה מבלי לתת לבן הזוג האחר דקה אחת של רוגע ושקט עם עצמו. מאמני כושר שנמצאים הרבה בחדרי הכושר (כמוני) בטח יידעו כבר על מה אני מדבר. בני הזוג בדרך כלל מתאמנים חזק ומשקיעים באימון אבל הם לא ממש מסתדרים ביחד. זה נובע מכך שהיא מקנאה בו שהוא מסתכל על מישהי במכון או שהוא סתם בעל שאוהב שליטה ועושה לה חיים קשים מכלום. אל תטעו, זה לא נגמר פה. במקביל לכך, היא עושה לו עניין מכל דבר ודואגת שהוא יסבול גם כן כל השיעור.
אל תריבו! יש מקום לכולם

הדיווה

זו שמנסה להיראות כמו בר רפאלי ומתאמצת בכל כוחה להסתיר פרצופים לא מחמיאים בזמן הרחקת כתפיים עם משקולות יד. עשי טובה ופשוט זרמי עם האימון. בר רפאלי יש רק אחת.

הדיווה. צילום: cc by Keith Allison

המחזיקים

אלו שתופסים את ההליכון (שלא יברח) במשך שעה שלמה של הליכה על מהירות 4 קמ"ש. בסיום ההליכה אפילו הידיות מודות לאלוהים שהסיוט נגמר.

המתאמנים שבמקרה עברו באזור

אלו הבאים לחדר הכושר ״במקרה״, ובמקרה כמו במקרה גם נתפסו בלי הציוד המושלם. כנראה שזה לא ממש במקרה, אלא יותר כמו "על הדרך". אני לא מדבר על טייץ ריצה או חולצה מנדפת זיעה, אני מדבר על העובדה שהם מבצעים אימון מלא בג'ינס או במקרה הטוב מכנס ספורט עם חולצה מכופתרת של לקוסט. להם קוראים: "מתאמני על הדרך", אלו שאף פעם לא יתפסו את האימון ברצינות.

אנשי ההשוואות

אלו המשווים את הישגיהם (השריריים) במהלך האימון, בהפגנת כיווצים שריריים מול המראה. זה מתחיל עם הזרועות ובמקרים קיצוניים גם מרימים את החולצה ועושים השוואה בקוביות. אלו הם "אנשי ההשוואות".

המתנדנדים

אני מבין את הצורך בשינוי ההליכה אצל מפתחי גוף כבדים וגדולים, זה בסדר וזה מובן. אבל לא כל כך מובן לי את שינוי ההליכה אצל ילד בן 15 שרק התחיל להתאמן, וכבר מתנדנד מצד לצד ומתקשה לסגור את הידיים. את זה עדיין לא הצלחתי להבין. מישהו יכול להסביר?

*המאמר נכתב בהומור ואינו מתכוון לפגוע באף אדם באשר הוא.

תנו חיוך – הכל לטובה!

שתפו עם חברים
את הכתבה

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook

עקבו אחרינו

כתבות נוספות

הצטרפות לקבוצה הסגורה שלנו בפייסבוק

מאמנים ומתאמנים, שואלים, מתייעצים, מדברים ולומדים. הצטרפו ליותר מ-13,000 חברים.