סיקור תערוכת האופניים והריצה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
כאשר אנשי מערכת האתר הודיעו לי שאני הולך לסקר את תערוכת Running 2010- Bikes 2010 התרגשתי בטירוף. מעולם לא הייתי בתערוכת אופניים-ריצה. זה תמיד היה כמעט. כמעט הייתי פה, כמעט הייתי שם ובסוף הייתי בכלום. בשבילי לסקר תערוכה שעוסקת באופניים וריצה כמוה כהגשמת חלום קטן מכיוון שאני עוסק בשני הענפים.
תערוכת האופניים
חברים שלא היו בכמעט אלא באמת, סיפרו לי על תערוכות האופניים המפוצצות של אירופה וארה"ב. סיפורים על "דאחקות" עם רוכבים אגדיים, לילות של בילויים מופרעים עם יזמים מוטרפים וכמובן על הטרנדים הבאים בענף. עכשיו הגיע תורי, והיפה בכך שלא הייתי צריך אפילו לארוז מזוודה.
אילן גולדמן: "לא הייתי צריך לארוז אפילו מזוודה"
תערוכות אופניים נועדו בדרך כלל לחולי שידרוגיטיס (אלו שהולכים לישון עם האופניים). אני לא מגדיר את עצמי כאחד כזה. יותר "עושות לי" את זה המצאות קטנות, פרקטיות וזולות, הפותרות בעיות קיימות, ומשנות את חייו של הרוכש. בבואי לתערוכה, חיפשתי יותר את המגמות העתידיות בענף ופחות את דגם זה או אחר של חברה מסוימת.
לחפש את המגמות העתידיות
מאוד עניין אותי איך ענף האופניים ירתם לטובת המהפכה הירוקה, וכיצד הטכנולוגיה והמדע יבואו לשירות הספורטאי והספורט. כאשר הגעתי לגני התערוכה ביום חמישי בערב, חיפשתי ב"נרות" את המראה שתשקף את פני העתיד של ענף האופניים והריצה בישראל.
לפני שאביא את דברי, אני רוצה לספר לאלו מביניכם שלא מגיעים מהתחום, מה הוא ענף האופניים במספרים, ואולי כך תבינו למה הוא צריך תערוכה משלו. 7 עובדות שלא ידעתם על ענף האופניים בישראל:
רכיבת אופניים: זה מתפתח בישראל
1. הוא ענף הספורט המתפתח ביותר בישראל כיום. הרבה יותר מכדורגל או כדורסל. קצב גידולו של הענף, עובר את קצב גידול התל"ג הישראלי (תוצר לאומי גולמי) ועומד בערך על 12%.
2. יש כיום מעל ל 300 חנויות אופניים במדינת ישראל.
3. בשנה אחת בישראל נמכרים כ-200,000 זוגות אופניים ונתון זה נמצא בעלייה מתמדת.
מעל ל-300 חנויות אופניים בישראל
4. הענף מגלגל יותר מ-250 מיליון שקל בשנה.
5. לפחות מיליון ישראלים הם בעליהם המאושרים של זוג אופניים.
6. בישראל קיימים כ-300,000 רוכבים פעילים המדוושים יותר מפעם אחת בשבוע.
7. השנה מדינת ישראל הקצתה מעל 100 מיליון שקלים לפיתוח תשתיות הקשורות באופניים…
יותר השקעה מצד המדינה בענף

ממשיכים לתערוכה…

כבר עם כניסתי למתחם הרגשתי את האווירה המחשמלת. טובי רוכבינו מתערבבים להם בין האנשים ונותנים עצה לכל דורש (ועוד בחינם), אנשים חולפים ברקע רכובים על "חלליות" (אופני מבחן), מנענעים את ראשם לצלילי מוזיקה אלקטרונית חייזרית ונהנים מכל רגע. כולם תרים אחרי החדש, המרגש, והמשתלם ביותר לארנק המתדלדל. כיאה לישראלים. במהלך חיפושי אחרי הדבר הבא, תחנתי הראשונה הייתה הדוכן של ,SHIMANO ענק ההילוכים היפני. לכבוד שנת  2011 , שימנו השיקה שני דברים מהפכניים-הראשון, מערכת הילוכים אלקטרונית לאופני כביש שנוסתה בהצלחה בטור דה-פראנס. והשני-מערכת הילוכי קצה (XTR לאופני הרים הכוללת 10הילוכים מאחור).
מערכת הילוכים: לא זול אבל שווה
ניסיתי את הפטנטים ויצאתי מאוהב עמוקות במערכת האלקטרונית לכביש. היא התגלתה כסופר נוחה, אמינה ופשוטה לתפעול, שפשוט התאהבתי ממגע ראשון. כשרציתי כבר לממש את אהבתי, גל סברדלוב מכונאי הפלא של שימנו, הודיע לי כי עלי להשאיר  20,000 ג'ובות ביציאה.
אולי כדאי לעבור לאופניים מעץ?
"עם האופניים כן", שאלתי אותו. "לא… רק על מערכת ההילוכים", הוא ענה. "אי אפשר לרכוב רק על מערכת הילוכים", חשבתי. כמה קללות בלב ויצאתי בהפגנתיות. " בדוכן הבא אמצא את עצמי". המשכתי הלאה לדוכנים של יבואניות הענק CTC ומצמן את מירוץ. שם נתקלתי בדגמי 2011 של החברות Trek  ו .Specialized רשת מצמן הפציצה עם שלל אופניים צבעוניים ומגרים כאשר ה-"ההיילייט" הוא אופני כביש של Look עם תג מחיר של 92,000 ₪ (שימו שניים בשקית בבקשה) המיועדים לתחרויות נגד השעון.
אופני LOOK- תג מחיר של מכונית
למרות כל ההמולה סביב הדגמים היוקרתיים, הדבר המעניין ביותר בו הבחנתי בדוכן של מצמן ו-CTC  היבואנית של Trek, היה, שמלבד אופניים לחולי שדרגת (אופניים יקרים) מקום של כבוד הוקצה לאופניים החשמליים, המתקפלים ולקרוזרים-סיטי בייקס. מכך הבנתי שבישראל, כמו בשאר העולם, מתחילים לחשוב ירוק ומנסים לגמול אותנו מיניקת נפט ולדחוף אותנו אל עבר רכבת העתיד כשבידנו אופניים מתקפלים (למרות שאסור להעלות אופניים לרכבת).
מתקפלים לגודל של תיק נשיאה
עוד טרנד נוסף ובולט שתפס מקום של כבוד בתערוכה הנוכחית ובתערוכות רבות בשנים עברו, היה, אופני ה- 29 אינט'ש. אופני  29 אינט'ש הם אופני הרים בעלי קוטר גלגל גדול יותר מהרגיל (26 אינט'ש). על פי היצרנים יתרונם בכך שהם מהירים יותר, והעבירות שטח שלהם משופרת. מבחן ה- "עקיצה ב 60 שניות" המפורסם שלי, הבהיר לי שאת הטרנד הזה "אני לא קונה". זה הרגיש לי גדול מידי, כבד, איטי ומגושם.
זה הקטן גדול יהיה
משם המשכתי הלאה נרגש אל עבר דוכני הריצה. ההתרגשות דעכה די מהר כאשר גיליתי שיש אולי שני דוכנים העוסקים בריצה, וגם אלו היו דוכני מכירת נעליים וציוד הכה אופייניים לתחרויות הריצה בארץ.
גם קצת פעלולים קיבלנו בכניסה
לסיכום:למרות כל הקיטורים שלי היה פשוט ענק (פולני או לא?). ראיתי מוצרים יפים ומדהימים, הרצתי "דאחקות" עם פיגורות בענף, והכי חשוב…הצלחתי להרגיש את הדופק של הענף . זו הייתה תערוכה מעניינת ומפוארת שלא תבייש את הגדולות שבמדינות תבל. הצרכן הישראלי הרעב קיבל תמורה הולמת למחיר הכרטיס, ואפשרות לרכוש הרבה בזול, בדיוק כפי שהוא אוהב. לצערי עלי לומר שוב לומר שיצאתי מהתערוכה שהמילה Running  מהדהדת בראשי כמי שחסרה לי יותר בתערוכה…נתראה שנה הבאה…

מאת: אילן גולדמן

שתפו עם חברים
את הכתבה

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook

תנו קפיצה

כתבות נוספות

הצטרפות לקבוצה הסגורה שלנו בפייסבוק

מאמנים ומתאמנים, שואלים, מתייעצים, מדברים ולומדים. הצטרפו ליותר מ-12,000 חברים.