פציעות ספורט הן לצערנו חלק בלתי נפרד מכל שגרת אימונים ופעילות גופנית. הסיבה לכך היא שישנם משתנים שאינם ניתנים לשליטה ומגדילים את הסיכוי לפציעות ספורט, ובהם מרכיבי ומבנה הרקמה, גיל, מין ותכונות של עצמות, גידים, רצועות ומפרקים. בנוסף, הנתונים הגופניים שאין לנו דרך לשלוט בהם כמו אורך אברים והרכב רקמות הגוף גם הם גורמים לפציעות ספורט.
מצד שני, קיימים כמובן משתנים שניתנים לשליטה ובהם צריך להתמקד בשביל לצמצם את הסיכון לפציעות ספורט. תחת המשתנים שניתנים לשליטה נבחין בקלות בין מרכיבים תוך גופניים כמו סוג התנועה, מהירות ותדירות התנועה או פעילות קבוצות השרירים, לבין מרכיבים נוספים שהם רמת כושר גופני ורמת מיומנות וטכניקה.
לאיזה רופאים כדאי ללכת?
הדרך הכי טובה לטפל בפציעות היא לבחור רופא מתאים. בשביל לעשות את זה צריך להכיר את ההבדלים בין פציעות טראומטיות לבין פציעות שנובעות מ"שימוש יתר". לא כל רופא בקיא בשני התחומים וכדאי לבדוק מראש את תחום ההתמחות. את ההפניה לרופא מומחה אפשר לקבל מרופא משפחה וקופות החולים.
פציעות טראומטיות הן אלו שנוצרות בגלל מאמץ מכאני יוצא דופן, או במילים אחרות בשל היחס בין הכוח הפועל על הרקמה לבין השטח שעליו פועל כוח זר. מאמץ מכאני חד פעמי שחורג מעבר לסף הקריטי של הרקמה גורם לפציעות כגון פריקה, נקע בקרסול, קרע ברצועה הצולבת וכן הלאה.
לעומת זאת, פציעות שימוש יתר נוצרות ממאמץ מכני נמוך אך מחזורי, בתדירות קבועה או משתנה ולפרקי זמן ממושכים. פציעות אלו מתרחשות על רקע של ירידה ביכולת הגוף להתמודד עם המאמץ והדוגמאות השכיחות עבורן כוללות שברי מאמץ, שחיקת סחוס וכאב פטלופמורלי.
מה מומלץ ולא מומלץ לעשות?
יש כמה דברים שמומלץ לעשות בשביל לנסות למנוע פציעות ספורט. קודם כל, גברים מתחת לגיל 40 ונשים מתחת לגיל 50 יכולים להסתפק בביקור קצר אצל רופא משפחה כדי לבצע בדיקה כללית ולקבל אישור רשמי להתחלת הפעילות. גברים מעל גיל 40 או נשים מעל גיל 50 כבר יצטרכו ללכת לסדרת בדיקות כלליות ולהתאים את תכנית האימונים לצרכים האישיים שלהם. בכל מקרה לא מומלץ להתחיל באף סוג של פעילות גופנית לפני שמבקרים אצל הרופא ועוברים הערכה.
שנית, מומלץ להקפיד על ביצוע חימום. החימום עוזר למניעת פציעות במהלך האימון והוא משפיע על האפקטיביות שלו. מטרת החימום היא להעלות את טמפרטורת השרירים, להפחית את צמיגותם ולהגדיל את הגמישות הטבעית של הגידים, הרצועות והמפרקים. חימום גם מעלה את סף הכאב והוא אמור להימשך 5-10 דקות עד להגעה למצב של הזעה קלה. לאחר חימום כללי ניתן לעבור לתרגילי גמישות ומתיחה או להתמקד בחימום ספציפי שמותאם לפעילות העיקרית.
עוד משהו שמומלץ לעשות הוא להיעזר בציוד נלווה הולם. כמעט לכל פעילות גופנית שבה תבחרו קיים ציוד נלווה וחבל לוותר עליו. מי שבוחר לעסוק בפעילות אירובית כמו ריצה או הליכה יצטרך להשקיע בנעל טובה שתספק לרגל תמיכה אורטופדית ותכיל בולמי זעזועים, בעוד מי ששוחה לא יוותר על אטמי אוזניים למניעת דלקות ועל משקפת איכותית.
מנגד, אנשים שמעדיפים פעילות אנאירובית כמו הרמת משקולות יצטרכו להשתמש בחגורת משקולות שמקטינה את הלחץ המופעל על הגב ומונעת הרבה פציעות מיותרות. רכישת הציוד הנלווה אמנם כרוכה בהוצאה כספית, אך לא מומלץ לוותר עליה.
איך משתקמים מפציעות ספורט?
במהלך שיקום מפציעות ספורט מתמקדים בעבודה על החלק שנפגע ומנסים להשיב את המצב לקדמותו. לרוב מדובר בשילוב אימונים שתרגילים נרחבים מעולם הפיזיותרפיה, הפילאטיס, היוגה והאימון הגופני הקלאסי. כמו כן, שיקום מבוסס על שימוש בציוד ומכשור מתקדם ובהתאמת אביזרי עזר כמו קביים או במקרים מסוימים גם כיסאות גלגלים.
שיטת האימון והשיקום מותאמת לסוג הפציעה, לגיל, לרמת הכושר ולמטרת היעד. אפשר לבנות תכנית שיקום מסוימת שתתאים לילדים ובני נוער, או תכנית אחרת לחלוטין עבור מבוגרים, ספורטאים, אנשי צבא או נשים בהריון. הדגש הוא על שילוב אימוני כוח בין מערכות התנועה של השרירים, העצבים ושיווי המשקל ועל תפקודיות הגוף במנחים שונים.
הדרך הנכונה לעבור שיקום היא להתייעץ עם מטפל שמומחה בפציעות ספורט. תפקידו לטפל לא רק במוקד הכאב אלא גם במכניקה לקויה וחוסר איזון שרירי, כדי למנוע את הסיכוי להישנות הפציעות בעתיד. במקביל, ספורט-תרפיסט מתמחה בפיזיולוגיה של הסתגלות השריר לאימון, בפיתוח תכניות אימון על בסיס תרגילים וסטיבולריים ובתכניות שיקום פרטניות.
חשוב להתמיד בתכנית השיקום ולא לחזור לפעילות גופנית מלאה מוקדם מדי. בנוסף, למנוחה בין האימונים חשיבות מכרעת במניעת פציעות ובשיפור היעילות של השיקום. בזמן המנוחה הגוף מתאושש, בונה את עצמו ויכול להתמודד טוב יותר עם העומס.
