6 דרכים להתמכר לריצה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram

הכתבה שאתם עומדים לקרוא מתבססת על עובדה חשובה אחת: לרוץ זה טוב. האמת היא שאם נכנסתם לקרוא את הכתבה, ובכלל, אם אתם גולשים באתר הזה כרגע, שכל מהותו היא ריצה – כנראה שאתם מודעים לעובדה הזו כבר ולא ממש צריכים אותי כדי שאחדש לכם בנושא. אבל ככה זה, לרוץ זה פשוט טוב: זה טוב לגוף, זה טוב לנפש, זה טוב לראש, זה טוב לחילוף החומרים, זה פשוט טוב להכל.

 

לרוץ – זה פשוט טוב!

 

אני לא יודע אם זה חיובי או שלילי (ימים יגידו) אך כל מי שמכיר אותי יעיד שחיי הם לא בדיוק החיים האופייניים והנורמטיביים לאדם ממוצע בגילי. למעשה, בזמן שמרבית בני גילי עסוקים בלתמרן בין טיולים לתאילנד לבין מלצרות או לימודים לתואר, אני מנהל שגרת חיים מעט יותר תובענית המבוססת ברוב שעות היום על ניהול במשרד הפרסום פרפל אינטראקטיב (שם אני ושותפיי מעסיקים גם מספר עובדים). בשארית הזמן על כתיבה לשלל אתרי אינטרנט ומגזינים. החל מהרגע בו אני פוקח את עיני מידי בוקר, שזה אגב קורה בשעה 5:40, אני עסוק בלי הרף בכיבוי שריפות, ניהול עובדים, מתן מענה לגחמות שונות ומשונות של לקוחות פוטנציאליים, טיפול בעניינים משפטיים, חשבון בנק, הלוואות, מס הכנסה, ביטוח לאומי – ועם כל זה, אני גם צריך להישאר מספיק יצירתי כדי לחשוב על קריאייטיב מנצח עבור לקוחותיי, ובקמצוץ היצירתיות שנשארה גם לכתוב משהו.

 

את שגרת החיים הזו אני מנהל, פלוס מינוס, מאז שאני בן 17. לפני כמה ימים ניגש אליי אחד העובדים הבכירים במשרד שלי, שהוא גם חבר טוב, ושאל אותי: "תגיד יואב, אתה לא מרגיש לפעמים שאתה נשחק מרוב העומס?", הסתכלתי עליו בפליאה ואמרתי לו "ממש לא, אני מרגיש נמרץ יותר מתמיד". הוא הופתע מהתשובה שלי, והאמת בצדק – התחום בו אנו עוסקים באמת שוחק, מלא בציפיות ואחריות ומצריך הרבה אנרגיות כדי להמציא את עצמך מחדש בכל קמפיין ופרוייקט. האמת? סביר להניח שהייתי מרגיש שחוק ותשוש, אם לא הייתי קם בכל בוקר ורץ 10 קילומטרים. כן, קראתם נכון, אני קם בכל בוקר ב-5:40, נוסע אל חדר הכושר ורץ על ההליכון 10 קילומטרים. התענוג הזה לוקח לי, פלוס מינוס, 45 דקות מהיום (קצב ממוצע של 13 קמ"ש), והוא שווה כל דקה ושניה, כי הוא בסופו של דבר מה שמחזיק אותי שפוי.

 

למה בעצם הריצה מחזיקה אותי שפוי? ובכן, ריצה היא לא רק פעילות ספורטיבית עבורי לשם אימון שרירי הרגליים, אלא דרך חיים של ממש, זמן איכות יומיומי שלי עם עצמי בלבד, רגע לפני ש"אני" ו"עצמי" נפרדים, כדי ש"אני" יוכל לטפל בכל שאר החברים הצמאים לתשומת לב (כמו העסק ומס הכנסה). במהלך הריצה אני בהרבה מאוד פעמים מצליח לסדר לעצמי בראש המון מחשבות שהתרוצצו שם בבלגן קולוסאלי. יתרה מכך, לאחר הריצה אני מרגיש תחושה עילאית, תחושה של "עשיתי את זה", תחושה שאין שום כוח בעולם שיכול לנצח אותי. התחושה הזו, אגב, היא תחושה שהמון אנשים משתמשים לצערנו בחומרים אסורים בשביל להרגיש אותה. אילו הם רק היו יודעים כמה קל להגיע אליה בצורה טבעית ובריאה…

 

ריצה היא לא רק פעילות ספורטיבית עבורי לשם אימון שרירי הרגליים, אלא דרך חיים של ממש

כולנו יודעים את זה: ריצה זה טוב, זה חשוב, זה בריא. יחד עם זאת, כולנו יודעים כמה השיכנוע העצמי של "אני קם ורץ עכשיו, לא משנה מה" הוא מלחמה יומיומית, בריחה משלל הגירויים והפיתויים שמקיפים אותנו וכל מטרתם היא למשוך אותנו אליהם במקום אל חדר הכושר או מסלול הריצה (קצת כמו תלמיד בבית ספר שיודע שיש לו שיעורי בית שהוא חייב להכין, אבל מעדיף לגלוש בפייסבוק כאילו שהשיעורים יכינו את עצמם). לא משנה בכמה קילומטרים מדובר וכמה דקות או שעות מהיום אנו רוצים להקדיש לריצה – לקום ולעסוק בריצה, במקום בכל דבר אפשרי אחר, זה אף פעם לא קל. גם כשאני קם בבוקר, יש לי את הרגע בו אני אומר לעצמי "עזוב, תרוץ מחר, תנוח היום, לא יקרה כלום, אתה כבר ככה בכושר" ורק תוך כמה דקות, נזכר שאני לא לוזר, לוקח את בגדי הספורט שלי ועולה על ההליכון. אני אישית אוהב את ההליכון, כי הוא מציג בצורה מאוד ברורה את כמות הקילומטרים שרצתי, כמות הזמן שאני מבלה עליו ואפילו הערכה של כמות הקלוריות ששרפתי. אני גם אוהב את העובדה שלאחר הירידה מההליכון אני יכול להעביר עוד קצת זמן עם שלל המכשירים והמשקולות בחדר הכושר, ושהמקלחת החמה תמיד זמינה בקרבת מקום. אנשים אחרים יעדיפו לרוץ בחוץ, באוויר הפתוח, לראות נופים משתנים. אז בין אם אתם כמוני, מהסוג שאוהב את זה על ההליכון, ובין אם אתם מהסוג שחייב לראות את הנוף מתחלף/

 

קבלו 6 דרכים באמצעותם תוכלו ליהנות יותר מהריצה שלכם


1. מחשבות חיוביות

חשבו במהלך הריצה על כל הדברים הטובים שקורים או קרו לכם בתקופה האחרונה. לדוגמה קידום בעבודה, מכונית חדשה שאתם עומדים לקנות, בילוי מעניין שאתם עומדים לקחת בו חלק, בחורה חדשה שהתחלתם לצאת איתה או אפילו סתם, מילה טובה ששמעתם מאדם שאכפת לכם מהדעה שלו. חשבו על כל הדברים הטובים האלה שעושים לכם טוב וגורמים לכם לאהוב את החיים שלכם. הריצו את המחשבות הללו בלופים ותראו איך בלי לשים לב, אתם אט-אט שוקעים במחשבות חיוביות ולא שמים לב שכבר רצתם כמות נכבדה של קילומטרים. הריצה היא הזדמנות מדהימה למצוא מעט זמן לעצמכם ולהזכיר לעצמכם כמה אתם אוהבים את החיים שלכם. זה לא דבר מובן מאליו כלל, אלא הסיבה לשמה בכלל באנו לעולם הזה: לאהוב את החיים!

2. מוזיקה

מוזיקה עושה טוב לנפש, כולנו יודעים את זה. כולנו גם יודעים שנפש בריאה הולכת יופי עם גוף בריא – ולכן, מוזיקה הולכת עם ריצה כמו שקטשופ הולך עם צ'יפס (לא שאני ממליץ על שני אלו!). כשאתם מתחילים לרוץ, התחברו לאיזה נגן MP3 והאזינו למוזיקה שאתם אוהבים, כזו שנותנת מרץ ואנרגיות. אגב, אל תספרו לאף אחד, אבל לי באופן אישי לא ממש כיף להעמיס על עצמי אוזניות, חוטים ואי-אילו מכשירי מוזיקה כשאני רץ (אני גם רץ מהר יחסית, ולכן האוזניות נוטות להחליק לי החוצה מן האוזניים תוך כדי הריצה). לכן, אני נוקט בשיטה הטבעית ופשוט מזמזם לעצמי בראש תוך כדי הריצה שירים שאני אוהב. כמה שזה מגוחך, ככה זה מהנה. נסו ותראו!

3. עצבניים?

הרבה מאוד פעמים אנו נמנעים מעיסוק בפעילות גופנית – פשוט כי אנחנו לא במצב רוח טוב, עצבניים ומעדיפים ללכת לישון ו"לסיים את היום הזה אחת ולתמיד". גם אני חטאתי בזה פעם, אבל לאחרונה הבנתי כמה שהריצה מסייעת בפריקת עצבים ואגרסיות. יתרה על כך, העצבים והאגרסיות הופכים במהלך הריצה לאנרגיה ומסייעים לנו להגיע לתוצאות טובות יותר. ביום שבו סיימתי את מירוץ הלילה של "נייקי" בתוצאה מצוינת של 47 דקות, כמעט והחלטתי לוותר לפני הריצה מפני שזה היה יום נוראי מבחינתי בעבודה. בסופו של דבר, ההרגשה הנוראית שלי הפכה למוטיבציה והתוצאה הייתה בהתאם. כמובן שגם הרגשתי לאחר הריצה הרבה יותר טוב ולמחרת כבר הגעתי לעבודה בראש צלול יחד עם המון מרץ. דוגמה נוספת? שלשום ראיתי בחורה חמודה בבר והחלטתי שאני חייב לגשת ולדבר איתה (משהו שאני לא עושה ברוב המקרים). לצערי, גמגמתי ודיברתי בצורה הכי מגוחכת ומביכה שיכולה להיות. את העצבים על האידיוטיזם והגמלוניות הרגעית שלי פרקתי בריצה מרעננת של לא פחות מ-14 ק"מ. מיותר לציין שלאחר מכן הרגשתי כמו הגבר הכי מושך ואטרקטיבי ביקום כולו. ככה זה – הריצה פשוט גורמת לשלל העצבים והכעסים שלנו, על העולם ועל עצמינו, להיעלם ולהפוך לאהבה עצמית וסיפוק בכמויות מסחריות.

 

4. מחשבה יוצרת מציאות

אחד הדברים שהכי המריצו אותי כאשר היו עליי מעט קילוגרמים עודפים והשתמשתי בריצה על מנת להשיל אותם מעליי. דמיינתי כיצד יהיו התגובות של האנשים שיראו אותי אחרי שאצליח להיפתר מהם (מהקילוגרמים, לא מהאנשים כמובן). דמיינתי איך אנשים יגיבו, איך חברים שלא ראו אותי שנים לא יזהו אותי פתאום, איך בחורות יימשכו אליי יותר ויחמיאו לי. כל הדברים האלו אכן קרו (וקורים גם כיום) בפועל, אך לדמיין אותם לפני שהם קרו עזר לי מאוד להשיג את המטרה שלי.  חשבו על מטרה שברצונכם להשיג באמצעות הריצה ודמיינו את זה קורה תוך כדי הריצה. אם אתם חושבים לוותר ולהפסיק לרוץ דמיינו את אותה המטרה מול העיניים, הזכירו לעצמכם שאתם כאן בשבילה, ופשוט… המשיכו לרוץ!

5. התחושה שאחרי

כפי שכבר ציינתי בכתבה – לאחר ריצה אנו מרגישים תחושה אדירה של סיפוק, תחושה של אושר עילאי ואהבה עצמית מופרזת. התחושה הזו מגיעה בעקבות אנדורפינים שמשתחררים במוח. לכן, קחו בחשבון שככל שאתם רצים יותר, מתאמצים ומזיעים יותר – ככה בסוף הריצה גם תרגישו טוב יותר עם עצמכם. אנשים מחפשים במשך שנים את סוד האושר. אף אחד לא אמר להם שהם בסך הכל צריכים קצת להזיז ת'תחת והם ימצאו אותו בקלות.

6. וסיבה אחרונה חביבה, וגם הקצרה מכולן אך לא פחות נכונה

באמת יש לכם משהו יותר טוב לעשות? הפייסבוק, הטלוויזיה והעוד-מסמך בעבודה שצריך לכתוב… באמת לא יכולים לחכות כמה דקות מהיום?

 

בהצלחה לכולם וריצה נעימה!

שתפו עם חברים
את הכתבה

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook

עקבו אחרינו

כתבות נוספות

הצטרפות לקבוצה הסגורה שלנו בפייסבוק

מאמנים ומתאמנים, שואלים, מתייעצים, מדברים ולומדים. הצטרפו ליותר מ-13,000 חברים.