תזוזה ותזונה – השילוב המנצח

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram

לא פעם אני נתקל באנשים שניגשים אליי ושואלים אותי מה למען השם אני עושה שעוזר לי להפוך את תהליך הכושר והחיטוב, בעיצומו אני נמצא כבר מספר חודשים, לכל-כך אפקטיבי ויעיל. שאלות כמו "מה זה, איך רזית ככה?!" ו"איך נהיה לך גוף כזה בזמן כל כך קצר??" וכמובן, "אתה חייב לספר לי מה לעזאזל אתה עושה?", הפכו עבורי למחזה שכיח יותר משאלות כמו "מה השעה" ו"איך יורדים מפה לאיילון צפון".

אז נכון, אני עדיין לא בדיוק שוורצנגר בימיו הגדולים (אני גם לא מעוניין להיות), אבל אין ספק שבחודשים האחרונים עברתי תהליך מאוד מהותי של כושר ושינוי ניכר, הן מבחינה חיצונית והן (ואולי בעיקר) מבחינה נפשית. מחמיא לי מאוד שאנשים אשר מתעניינים ורוצים להיכנס לזה גם, רואים בי סוג של מוביל דעה, מישהו להתייעץ איתו.

אז בשביל כל אותם אנשים שפשוט מתים להתחיל להיכנס לכושר, להשיל את הקילוגרמים המיותרים וללבוש את הבגדים ששוכבים בארון כמזכרת מהתקופה שהם עוד התאימו. בשביל כל אלו כתבתי את הטור הקודם שלי, שנותן טיפים כיצד להפסיק לחפש תירוצים ופשוט לקום לעשות כושר: אם קר בחוץ, תגיעו לאימון בבגדים חמים.

אם אין זמן והלו"ז צפוף, תתאמנו מוקדם בבוקר ותלכו לישון שעה קודם, ואם אין מצב רוח – תזכירו לעצמכם טוב טוב שאימון כושר חזק יכול לקחת את כל הרגשות השליליים ולהפוך אותם לחיוביים (כי אין כמו הרגשה של "עשיתי את זה, למרות הקושי"). כן, אין ספק שמי שרוצה להיכנס לכושר, להיראות ולהרגיש טוב חייב תמיד "להזיז ת'תחת". אך האם זה מספיק כדי להפוך את התהליך לאפקטיבי? התשובה היא – לא. לא מספיקה תזוזה, צריך לשלב איתה גם מילה נוספת, דומה, אבל קצת שונה: תזונה.

אחרי שהתאמצתי - למה לצפצף על התזונה?
וכעת לוידוי במשך שנים רבות רצתי כל ערב בין 2 ל – 4 ק"מ. למעשה, צופי "האח הגדול" האדוקים בוודאי גם יכולים לזכור שכשהייתי שם, רצתי כל יום עשרות סיבובים סביב החצר הקטנה, רק כדי להמשיך ולהישאר בכושר ולא להתנוון בתוך הבית ההוא. עם זאת, במשך כל אותן שנים סחבתי על עצמי משקל עודף של מספר קילוגרמים.
אמנם שמן לא הייתי מעולם, אבל אי אפשר לומר שהייתי החטוב בגברים – זאת על אף הפעילות הגופנית התכופה שהקפדתי לעשות. במשך שנים לא הבנתי מדוע אינני מצליח להוריד את אותם קילוגרמים. רק כאשר התייעצתי לראשונה עם מומחה הבנתי שאני פשוט מקפיד על תזוזה אך מצפצף לחלוטין על חברתה הטובה – התזונה.

כן, אין ספק שאני ותזונה נכונה לא היינו חברים טובים: במשך שנים אכלתי כל שבוע מספר פעמים ב"מוזס", הייתי מפנק את עצמי עם קערת גלידה לאחר כל אימון ריצה (כי רצתי הרגע, נו, מותר לי!), הייתי מחפש תירוצים לחגוג עם חברים על בירה (וגם כמה צ'ייסרים) ושלא נדבר על ביקורים מעת לעת בארון הממתקים ל"גניבת" שורה של שוקולד מריר. במקרים מסויימים כשהשורה לא נשברה באופן ישר, הקפדתי גם ליישר אותה טוב טוב.

איך? פשוט מאוד – לאכול עוד שורה! כל ההרגלים הללו, שבהחלט עושים נעים וטעים בבטן, הם בדיוק אלו שגרמו לבטן נפוחה.  למעשה, ההרגלים הללו הוטמעו כ"כ חזק באורח החיים שלי, עד שהכושר שהקפדתי לעשות לא הפך אותי לבחור חטוב ובריא, אלא פשוט סייע למזער את הנזק היומיומי שאני עוללתי לעצמי. אני באמת לא רוצה לדמיין איך הייתי נראה אם הייתי לחלוטין מוציא את הכושר מאורח החיים שלי.

דברים בריאים במוזס - כן, יש כאלה וזה גם די טעים

רק כאשר פגשתי מומחה לראשונה (הרבה זמן נמנעתי מזה – כי גם אני חטאתי במחלה הישראלית הידועה של "אני יודע מה טוב לי, אף אחד לא יגיד לי מה לעשות"). כאמור, הוצבה בפניי מראה אמיתית וכנה מדוע אינני נראה כמו בראד פיט או מקבל הצעות להשתתף בסרטים הוליוודיים לצד קטרין זיטה ג'ונס: עליי להגביר פעילות גופנית ולמזער לחלוטין את צריכת הזבל שלי: שלום סלטים, חלבונים ומשקאות טבעיים. להתראות מוזס, אגאדיר ומילק-שייק במקס ברנר.

כמובן שבהתחלה נבהלתי: ככה להיפרד מחבריי הטובים ועטירי השומן בשביל כמה חבר'ה זקנים ומעאפנים שמזכירים אוכל בבתי תמחוי? אני באמת מתכוון לשבת עם כל החברים כשהם מזמינים המבורגר ובירה, ולהזמין לעצמי חזה עוף ומיץ תפוזים טבעי? ו… רגע, מה יהיה בדייטים – אני באמת מתכוון לשבת לצד בחורה ולתת לה לראות כיצד אני אוכל סלט קיסר בעוד היא מפרקת מולי צ'יפס? היא תלעג לי בפרצוף – אולי עדיף להיות שמן אבל גבר, מאשר בריא אבל כוסית!

למרות כל החששות והבהלה, החלטתי שאני כן משנה הרגלים (לפחות לתקופה קצרה) ובודק האם יש דברים בגו והאם אכן התזונה החדשה (לצד אימונים מוגברים) תסייע לי להתקרב עוד טיפה לתפקיד הנחשק בהוליווד (כי בכל זאת, קטרין לא תחכה לי לנצח), או שמא נגזר עליי משמיים לסחוב על עצמי את המטען החורג לעולמי עד וגם אם אטפס על ההימלאיה במשך שנה כשעליי אך ורק פרכיות אורז, עדיין אישאר "מצויד". כך התחילה תקופת ניסיון, בת מספר ימים, הכרוכה בהליכה למקס ברנר ובהזמנת מיץ תפוזים כשהחברים מזמינים גלידות.

להזמין סלט עוף ב"מוזס" כשהחברים מתפנקים על המבורגר עם ביצה מטוגנת עליו (אוח, הביצה הנוצצת והמזמינה הזו) ולהזמין קולה זירו בעוד החברים מזמינים בירה. בקיצור – לבחור ולחפש תמיד את הדברים הכי נידחים ובריאים שיש בתפריט. נכון, לא לקח הרבה זמן עד שחבריי התחילו להתבאס ממני ולומר משפטים כמו "מה נהיה ממך?" ו"אתה באמת חושב שזה מה שיעזור לך? תהנה, חיים פעם אחת", אך באותה מהירות – התחילו להגיע גם המחמאות והפירגונים.

עדיף לוותר

פתאום לאחר שנים התחלתי לשמוע שהחולצה נראית עליי ממש טוב פתאום. פתאום התחילו לשאול אותי אם שיניתי משהו, אם רזיתי קצת וכו'. כנראה שבאמת אין על מראה עיניים וכשזה מצליח, זה מראה שייתכן וסוף סוף עליתי על דרך המלך. והאמת? זה בכלל לא היה קשה. מסתבר שהדברים הבריאים והמשעממים הללו, מהם כל-כך פחדתי בהתחלה, יכולים להיות אפילו מאוד טעימים ומהנים. האם גבר חייב לשתות בירה ולאכול המבורגר כפול? שטויות, זה הכל מיתוג של פרסומות וסדרות טלוויזיה, מי כמוני כאיש שיווק יודע את זה.

הימים עברו והחברים כבר התרגלו לשגעון החדש והבריא. למעט כמה דייטים מביכים בהם המלצרית נתנה לי את ההמבורגר ולבחורה את הסלט (ואז ראתה מול עיניה כיצד אנו מתחלפים במבוכה), התהליך רק הלך ונעשה יותר ויותר מהנה.

וזה עוד כלום: משבוע לשבוע פתאום ראיתי על עצמי עוד שריר בו לא הבחנתי לפני-כן, פתאום הייתי צריך חגורה על פחות ופחות ג'ינסים, פתאום החולצות הרגישו פחות צמודות ויותר נושמות ומאווררות. בהמשך גם התחלתי לראות ניצוצות של ריבועים בבטן. איפה הם היו עד היום? ובכן, הם היו שם, פשוט השניצלים והגלידות כיסו אותם ושמרו עליהם טוב טוב שלא יהיה להם קר…

היום אני עדיין נמצא בעיצומו של התהליך – לפחות 15 ק"ג פחות ממה שהייתי בתחילתו. משבוע לשבוע אני רואה כיצד הגוף שלי מתעצב בדיוק כפי שתמיד רציתי. אני לא מרגיש שאני מתאמץ בשביל זה או צריך לעבוד קשה, הרי מהאימונים אני נהנה. כמו כן, גם מהתזונה המאוזנת והנכונה.

אוהב להתפנק על קערת שרי עם מיץ עגבניות תואם

יש משפט שאומר, "כשאתה אוהב את מה שאתה עושה, אתה לא צריך לעבוד יום בחייך" – במקרה זה גם תקף יותר מתמיד. אני נהנה מהתהליך שבו איני מרגיש צורך לוותר על משהו בשביל לחוות ולעבור אותו. וההיפך – אני חושב שזו זכות גדולה שנפלה בחלקי (ויכולה ליפול באותה צורה בדיוק בחלקו של כל אדם בעולם, שרק לוקח את ההחלטה לשנות הרגלים. זה באמת עד כדי כך פשוט!).

ולסיום, קבלו מספר טיפים קצרים נוספים לתזונה נכונה, ולניהול נכון של תהליך ההרזיה והחיטוב

לאכול 3 ארוחות מסודרות ביום, ולהקפיד על צריכה של פחמימות מורכבות ושל חלבונים

הדברים הללו נחוצים לשרירים כדי להיבנות כמו שצריך. עדיף ומומלץ להתייעץ עם מומחה (דיאטנית או מאמן כושר אפילו) כדי לדעת מה הדברים שהכי מומלץ ומתאים לך באופן אישי לאכול.

יוצאים לאימון? מעולה – אל תשכחו לאכול משהו לפני האימון כדי שיהיה לכם כוח ולא תתעלפו באמצע

אני באופן אישי אוהב לאכול לפני אימון תפוח עסיסי ולשתות קפה שחור. בתום האימון אני שותה שייק חלבון ואוכל מספר תמרים שמחזיקים אותי עד ארוחת הצהריים שתמיד מכילה חלבון ופחמימה. המתכון המועדף עליי הוא תפוחי אדמה ובטטות לצד עוף, הכל בחסות אמא.

כל החברים יוצאים למסעדה? נפלא – אין זה אומר שחייבים להשתולל עם האוכל

אם אתם לא באמת רעבים, אין שום סיבה לאכול בכוח. אם למרות הכל מתחשק לכם, חפשו את הדברים הבריאים בתפריט או שאלו את המלצר אם יש דברים מומלצים לספורטאים. אם בא לכם על מנה מסויימת אבל היא מכילה דברים לא בריאים כמו מיונז, נסו לבדוק האם יש אפשרות לקבל את המנה ללא המרכיבים הסוררים. תתפלאו לגלות שדברים יכולים להיות טעימים באותה מידה.

מתחשק לכם קינוח?

זכרו שמבחינה קלורית הוא יכול להיות שווה ערך למספר הקלוריות ששרפתם במהלך אימון שלם – כך שכביכול, לא התאמנתם בכלל. האם באמת היה שווה להזיע, לרוץ ולהתאמץ בשביל כמה שניות של מתוק בפה? אני אישית חושב שלא ולכן לא אוכל קינוחים או שוקולדים כבר כמעט שנה. הגוף מודה לי על כך. באותה מידה, האם הייתם מקבלים משכורת של 5,000 ש"ח מהעבודה, ומיד עם קבלת הצ'ק הולכים לקנות בכל הכסף הזה משהו שאתם אפילו לא באמת צריכים?

נהוג לומר ש"זה לא נורא להתפנק מדי פעם עם איזה המבורגר או גלידה" –  אז נהוג

זה נכון מאוד וזה באמת לא נורא (בתנאי שלמחרת אתם נותנים אימון מוגבר שיפצה על כך!). הרשו לי לחדד את העניין ולומר: זה שזה לא נורא, עדיין לא הופך את זה למומלץ או בריא. אני אישית מתאמן כיום בצורה מאוד אינטנסיבית ולמרות הכל לא "מתפנק" בדברי מתיקה. אני אפילו כבר לא מרגיש שאני צריך את או נמשך לזה כפי שהייתי פעם. יתרה מזאת, התפנקות אחת יכולה להוביל אותי לעוד עשרות כאלו לא נחוצות (אבל לי יש נטייה להגזים ולהתמכר באופן כללי :-).

 

 

שתפו עם חברים
את הכתבה

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook

עקבו אחרינו

כתבות נוספות

הצטרפות לקבוצה הסגורה שלנו בפייסבוק

מאמנים ומתאמנים, שואלים, מתייעצים, מדברים ולומדים. הצטרפו ליותר מ-13,000 חברים.