אחרי שהשתתפתי השנה בשלושת המרתונים הגדולים בישראל, הבנתי שיש כאן הרבה יותר מתופעה והחלטתי לכתוב עליה. תופעה שיכולה בקלות להשאיר טעם טוב בפה לכל אחד שלוקח בה חלק. אולי אני קצת מגזים כאן, לא כולם באמת נהנים מריצה ויש כאלה שאפילו סובלים ממנה אבל עדיין ניתן לראות יותר ויותר אנשים שעושים את צעדיהם הראשונים בעולם הספורטיבי ולוקחים חלק בעולם הריצה. בספר הריצה של הסופר היפני הרוקי מורקמי "על מה אני מדבר כשאני מדבר על ריצה" נחקק לי בזכרון משפט שכתב: "הקושי הוא הכרחי – הסבל נתון לבחירה".
הריצה מוזכרת בספר כמטאפורה מושלמת לחיים. כך גם אני חושב. הקושי בריצה דומה לקושי של הדברים שקורים לנו גם בחיים. אותו קושי המורגש בזמן הריצה הוא למעשה גם תחושת הסיפוק ומקור הטעם שהריצה מעניקה לנו. כולנו מרגישים את הקושי, אך לכל אחד מאיתנו יש פרשנות אחרת בנושא, ולכן יהיו כאלו שיסבלו ויהיו כאלה שדווקא ייהנו ממנה. אפילו מאוד. הכל נמצא אצלנו בראש – ואנחנו נחליט איך תהיה החוויה.
זה מדהים לראות את כמות הרצים הגודשים את הפארקים, השבילים ואת חופי הים מיד בוקר ובכל אחר הצהריים. די להביט בעלייה הניכרת של כמות הרצים בשביל להבין שיש כאן תופעה חזקה שנמצאת בעלייה. תופעת הריצה בישראל רק הולכת וגדלה. התופעה הופכת לדרך חיים של ממש. דרך חיים של מאות אלפים בישראל, בין אם עוסקים בזה לשם עשייה בלבד, לשיפור הכושר הגופני, לירידה במשקל או רק כדי להרגיש את תחושת הריחוף וההנאה שהיא מעניקה לנו.
המודעות בעלייה – כל המספרים מאחורי המודעות העולה של הריצה
לאחר שלושת המרתונים המרכזיים שנערכו בשלושת החודשים האחרונים לצד אינספור מרוצים מקומיים אפשר לסכם ב-4 מילים: ענף הריצה תופס תאוצה! לאור הביקוש הרב וההשתתפות הגדולה של מרוצים בישראל נערכו בשנת 2011 לראשונה שלושה מרתונים בישראל: מרתון תל אביב, ירושלים וטבריה.
מרתון תל אביב: מאז ועד היום
רק לשם השוואה במרתון הראשון שנערך בישראל בשנת 1934, בתל אביב, הזניק ראש העיר באותם ימים מאיר דיזנגוף, 7 רצים בלבד. באותם ימים ריצת המרתון (42.2 ק"מ) הייתה האפשרות היחידה. ב-1994 התקיים המרתון האחרון בתל-אביב והוא חודש שוב ב-24 באפריל 2009. כאשר המרתון נערך במסגרת חגיגות ה-100 לעיר תל אביב, ובאירוע לקחו חלק כ- 9 אלף רצים כאשר מתוכם כ-1,000 רצי מרתון, וכ-8,000 נוספים רצו במקצה ה- 10 ק"מ.
בשנת 2010 נוספו למרתון עוד שלושה מסלולים: חצי מרתון, מירוץ 10 ק"מ ומירוץ 10% ( 4.2 ק"מ). בעקבות המקצים החדשים האירוע זכה להשתתפות שיא של כ-10,000 רצים!ב-2011 השתתפו במרתון תל אביב כ-18 אלף רצים והשנה, שנת 2012 השתתפו בו קרוב ל-25 אלף רצים מהארץ ומהעולם, כאשר 1700 רצו את מקצה ה-42.2 הקילומטרים.
מרתון טבריה: מאז ועד היום
התחרות הפכה לאירוע שנתי בשנת 1977 במרתון הכנרת ה-1 בו נטלו חלק כ-99 רצים בלבד. מאז ועד היום אירוע זה מתקיים בכל חודש ינואר, כשבשנת 2011 השתתפו במרוץ 1294 רצים וב-2012, במרתון ה-36 במספר השתתפו בו כ-1800 רצי מרתון (42.2 ק"מ) – אירוע המרתון הגדול שנערך אי פעם בישראל!
מרתון ירושלים: מאז ועד היום
בשנת 2011 התקיים מרתון ירושלים הבינלאומי ה-1 בו לקחו קרוב ל-10 אלף רצים. בשנת 2012 השתתפו בו כ-16 אלף! מספר המשתתפים הגיעו מלמעלה מ-50 מדינות שונות מרחבי העולם ורצו במזג אוויר חורפי וקר במסלול עוצר נשימה.
כפי שניתן לראות, מספר הרצים הלוקחים חלק במרוצים ובמרתונים השונים בישראל גדל משמעותית בשנתיים האחרונות ואך הכפיל את עצמו. זה רק עניין של זמן עד שמרתונים כמו תל אביב וירושלים ימשכו אליהם גם 50 אלף משתתפים.
ויש עוד – עוד הרבה
בנוסף לשלושת הגדולים, כמעט כל עיר בישראל מארחת מרוץ משלה. בכל שבוע כמעט מוזנק אירוע ריצה בעיר אחרת בישראל, כאשר בכל אירוע לוקחים חלק מאות ואף אלפי רצים פעילים. לצד שלושת הגדולים ולצד הקטנים והמקומיים מתקיימים גם במהלך השנה מספר מרוצים לא שגרתיים. מרוץ השליחים "הר לעמק", מרוץ בו צוברות קבוצות רצים 4 , 6 או 8 משתתפים מרחק העולה על 200 ק"מ, מרוץ האולטרה "סובב עמק" בו ישנם מקצים של 20, 30, 60 ו-100 ק"מ, מרוץ חצי מרתון בית שאן, חצי מרתון עין גדי, מרוץ מדברי ועוד.
ללא ספק נראה גם בשנה הקרובה כמות שרק עולה משמעותית של אנשים המשלבים את הריצה כחלק מאורח חייהם, ויחד עם זאת גם כמות עולה של אירועי ריצה. כפי שקסם הריצה לא התפוגג לפני שנים רבות לאחר גל של דעות לגבי נזקים גופניים העשויים להיגרם בריצה, כך גם לדעתי הריצה תישאר "הדובדבן שבקצפת" של כל הפעילויות הספורטיביות הגופניות.
