שיפור טווח התנועה במפרקי ושרירי הגוף, שיפור הכוח, העלאת מסת השריר, שיפור בתנועתיות היומיומית, שיפור בהופעה החיצונית, שיפור יכולת ספורטיבית, שיקום מפציעה ועוד מהווים רק רשימה חלקית של יתרונות מביצוע אימוני פילאטיס או חדר כושר על בסיס קבוע. חשוב לציין שמטרות האימון של המבצעים אימון פילאטיס לעומת אימון משקולות בחדר הכושר במרבית המקרים, אינן זהות. באימון פילאטיס עשויות מטרות האימון להיות: שיפור הכוח הכללי, שיפור הגמישות, שיפור התנועתיות היומיומית, שיפור של ההופעה החיצונית, שיפור מצב בריאותי (למשל, בעיות גב תחתון), שיפור הגמישות ועוד. לעומת זאת הבוחרים באימון בחדר הכושר מטרות האימון  רבות בדרך כלל יותר לדוגמה: שיפור מצב בריאותי (למרבית המחלות הקיימות), העלאת מסת שריר, שיפור יכולת ספורטיבית ספציפית, הגברה משמעותית של חילוף החומרים, שיפור היכולת האירובית (באמצעות אימונים מתאימים), שיפור היכולת הספורטיבית אצל העוסקים בספורט חובבני או מקצועי כאחד, שיקום לאחר פציעה ועוד.

מסתבר שעצימות האימון בחדר הכושר אינה זהה בדרך כלל לעצימות האימון בפילאטיס. הדבר מתבטא, בין השאר, בהפרשת הורמונים אנבוליים (כמו טסטוסטרון) וקטבוליים (כמו קורטיזול) והדבר משפיע על תהליכים רבים בשל כך. ככל שנוכחות ההורמונים האנבוליים באימון רבה יותר ניתן יהיה להשיג מטרות אימון כמו כוח, היפרטרופיה וכדומה. ברם, הפרשה מוגברת של הורמונים קטבוליים באימוני כוח עצימים וארוכים פחות אפקטיביים לשם השגת חלק ממטרות האימון ולכן נהוג בשנים האחרונות על אימוני כוח עצימים במיוחד ופחות ממושכים. הדבר משפיע גם על משך ההתאוששות אחרי האימון. מסתבר שלאחר אימוני כוח קשים התאוששות מהאימון הנה ממושכת יותר לעומת ביצוע אימוני כוח בעצימות שאינה גבוהה. לפיכך, ישנה סבירות שהתחושה אחרי אימון פילאטיס שונה מאחרי אימון בחדר הכושר.

במחקר שנערך  בקולג' לבריאות סוציאלית ופיזית, ביה"ס לאחריות, אוניברסיטת אלסקה אנקורג', ארה"ב נבדק מודל לפעילות גופנית קבוצתית ואיכות חיים של מבוגרים. מטרת המחקר הייתה לזהות הבדלים בין סוגים שונים של אימון גופני קבוצתי ואיכות חיים הקשורה ישירות לבריאות. נמצא כי אימון גופני רגיל משפר את איכות החיים בכלל האוכלוסייה, עם זאת, מעט מחקרים השוו בין סוגי פעילות שונים – פילאטיס, אירובי מדרגה, אימוני כוח – וההשפעה שלהם על איכות החיים.

המחקר נערך ב- 2009 וכלל 143 משתתפים מבוגרים (בני 18 ומעלה) שחולקו לשלוש קבוצות – פילאטיס, אירובי מדרגה ואימוני כוח אשר נפגשו באופן קבוע במרכז ספורט על מנת להתאמן. נמצא קשר סטטיסטי ישיר בין סוג הפעילות הגופנית ומשך האימון, קשר ישיר נמצא גם בין סוג האימון למידת התשישות או האנרגיה של המשתתפים עם הבדל משמעותי בין שני סוגי אימון: פילאטיס ואימוני כוח, כשלאחר אימון פילאטיס רמת האנרגיה עלתה ולאחר אימוני הכוח רמת התשישות עלתה. עוד עלה כי המוטיבציה להתנהגות בריאה נובעת מגורמים אישיים ובין-אישיים.

מתוך הספר: "במשקל הנכון – פעילות גופנית ותזונה מאוזנת השילוב המנצח" מאת ד"ר איתי זיו וד"ר דרור שגיא