סיקור מרוץ אייל-התוצאות והאכזבות

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
את מרוץ אייל הכה מדהים כנראה שלעולם לא אזכור לטובה. חלילה, לא בגלל המארגנים, המסלול או המשתתפים. כל אלה מעולים, ואני רוצה לנצל במה זו בכדי להודות להם על הארגון המופלא, ולציין את כמות המשתתפים שמדהימה אותי בכל פעם מחדש. שאפו.
את מרוץ אייל אני אזכור לרעה, כי בכל פעם מחדש אני מפשל בו. ואם כבר ישנה סיבה לפשלה, הרי כי היא טמונה באהבתי למרוץ הזה ולרוחו הסוחפת.
יוצאים לדרך. צילום: דלית שחם
הפעם, יותר מתמיד, חשוב לי לספר את סיפורי האישי, מכיוון שהוא שופע בלקחים שכל רץ, בכל רמה, יכול וצריך לקחת.
אך לפני שאשעמם אתכם בסיפורי, אני רוצה להתחיל בכך שאכבד את המנצחים. להם מגיע כבוד ראשונים.
אילן גולדמן: האכזבה שלי טמונה באהבה שלי

במקצה ל 15 ק"מ(כביש-שטח-כביש)

מקום 1– סוונך דסטאו ממכבי תל אביב
מקום 2 –גודמן אביחי גם הוא ממכבי תל אביב
מקום 3-זבדיה וודג' מהפועל חולון

מקצה ל-5 ק"מ (מסלול שטח מאתגר)

1- נגוסה אסמרה
2- נועם נאמן
3- טאפרי מארו ממכבי תל אביב
תמונות מרוץ אייל

מקצה 2 ק"מ

1- הלחמי שלו
2- מולה מסגאנו ממכבי תל אביב
3- יונתן מגל

אם כן, אני רוצה לקחת אתכם בזריזות לאחור, לעבור אתכם על הטעויות שגרמו לי לפשל במרוץ בכדי לעזור לכם להימנע מאותן טעויות. שימו לב, הטיפים מיועדים לחובבנים ומקצוענים כאחד.
בואו נלך שבוע לאחור.יום שבת, מרוץ בת חפר. ניצחתי. האח הידד. הלאה. הגעתי הביתה, אמא גאה, גרון כואב, חום, מיטה, מחלה.
יום ראשון- שחייה בים (אימון משלים והתאוששות), מים קרים, חולשה, חום עולה, קצת עבודה, מיטה.
טעות ראשונה- חשתי חולה. במקום לנוח התפתיתי ללכת לים לשחות עם החברה. שילוב של התמכרות לחברים, לספורט והתעלמות מאיתותי גופי החולה.

יום שני- דופק גבוה בבוקר, חום, אימון עם החברה, אינטרוול (עבודה מאומצת) ארוך בסופו.
טעות שנייה- לא הייתי צריך לצאת לאימון מלכתחילה, העבודה המאומצת לא הייתה במקום, הרצון לראות את החברה והפחד מכך שאני לא אהיה מוכן למרוץ בשבת, גברו על ההיגיון.
יום שלישי- שיא המחלה, גלי חום, אימון אינטרוולים באצטדיון. דופק גבוה מהרגיל המעיד על החולי.
טעות שלישית- כבר בדרך לאצטדיון הרגשתי נורא. סובבתי את הרכב לכיוון הבית אך לבסוף מצאתי את עצמי באצטדיון. פחדתי לאבד את האימון הכי משמעותי בשבוע האימונים שלי. אווירת הספורט המחשמלת באצטדיון לא תרמה, וגרמה לי להגיע לדפקים שלא הייתי צריך להיות בהם בזמן מחלה מלווה בחום. תכננתי לקצר את האימון אך לא קיצרתי.
יום רביעי- יום מנוחה. למרות כל הטעויות יש שיפור במצב. אימון חיזוקים בחדר כושר. מומלץ בחום למי שרוצה להימנע מפציעות ברכיים.
הידד!! יום נטול טעויות.
יום חמישי- אימון קל של שעה כהכנה למרוץ. דופק גבוה מהרגיל בעקבות המחלה אך מצבי יותר טוב. יכולת התפוקה הפיסית שלי עומדת בערך על 85%.
צילום: דלית שחם
וואו!! עוד אחד ללא טעויות.
יום שישי- אימון קל של חצי שעה בכדי לא להעמיס על הגוף. דופק כמעט רגיל. נשימה כבדה. שרידי המחלה נותנים אותותיהם. אמנם, יש מעט תקווה בליבי כי לילה אחד של שינה טובה לפני המרוץ יעשה את ההבדל. יכולת התפוקה הפיסית שלי עומדת על 90%.
עוד יום ללא מטעויות.
תמונות מרוץ אייל: על קו הזינוק ו...הערפל

יום המרוץ וטעויות נוספות

כפי שקראתם מקודם, מרוץ אייל מחולק למקצים. 15 ק"מ , 5 ק"מ ו 2 ק"מ. אני הייתי רשום למקצה ה 5 ק"מ. לא כי איני יכול לסיים 15 ק"מ אלא מכיוון שהתבוססתי במחלתי ורציתי מקצה קצר שיעזור לי לשפר את המהירות. אני יכול לספר לכם שהמסלול של ה 15 ק"מ עובר ברחוב אוסישקין המשופע ויורד לפרדסיה היפים של העיר. איך?
צילום: דלית שחם
זה לא בגלל שאני תושב רמת השרון אלא מפני שברוב "חוכמתי" נגררתי בבוקר המרוץ לעבור למקצה ה-15 ק"מ. הרי כל החברה שם. כבר בעת החימום הרגשתי חנוק וחלושס. ידעתי שאני הולך לראות את המרוץ מ "היציע".
טעות רביעית- לא החלטתי לחזור למקצה ה 5 ק"מ ולחוס על גופי הדואב.
טעות חמישית- העונה לא התחריתי ולו פעם אחת למרחק שעלה על 10 ק"מ. גופי לא היה מוכן למאמץ בשום אופן.

התוצאה

כאבי שרירים בכל הגוף לכל אורך המרוץ, ריאות "סתומות", כאב ראש אכזרי, אכזבה. בק"מ ה-11 הגעתי למצב בו שקלתי פרישה מהמרוץ. רגלי היו כה כבדות ופשוט לא היה לי אוויר. לבסוף לא פרשתי. סיימתי בזמן של 56 דקות. הצפי היה ל 52-53 דקות.
אני רץ תחרותי מיומן ורוכב תחרותי בעל ותק של כמעט 20 שנה. זינקתי למאות מרוצים בחיי. אני יושב וכותב את השורות הללו ונדהם, איך אני יכולתי ליפול בפח הכול כך צפוי הזה. זה לא אסון, זה בכלל לא נורא אבל היה ניתן להימנע מאכזבה מיותרת.

צילום: דלית שחם

ולסיום סיומת- המסקנות

1. לא להתאמן או לפחות להוריד קצת אימונים כשחולים. (אימונים קלים כשאין חום מקובלים ואף לעיתים מומלצים על ידי המומחים).ההפחתה/מנוחה יאיצו את ההתאוששות.
2. אל תתנו להתמכרות לספורט להנחות אתכם באימוניכם. תמיד נסו לבדוק אם החלטתכם נובעת מהתמכרות כלשהיא או משיקול מושכל.
3. החברה יהיו שם גם שתבריאו. הם לא הולכים לשום מקום.
4. אל תתיימרו לקפוץ למרחקים שאינכם מורגלים אליהם. זו הטעות הכי נפוצה שיש. היא תעלה לכם. היא עלולה לגרום לשברי מאמץ (כפי שקרה לי שנה שעברה לאחר מרוץ אייל), פציעות ברכיים, מתיחות וקרעים של השריר ועוד. פה מרבית הרצים נופלים. לימדו להתאפק. זה סוד המקצוענים.
5. הקשיבו לגופכם תמיד. הוא המאמן הטוב ביותר ויודע מה טוב בשבילכם.
להתראות במרוץ הבא
מאת: אילן גולדמן

אלוף ישראל לשעבר באופני כביש, רץ תחרותי ומייסד Road rush בית הספר לרכיבה

שתפו עם חברים
את הכתבה

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook

עקבו אחרינו

כתבות נוספות

הצטרפות לקבוצה הסגורה שלנו בפייסבוק

מאמנים ומתאמנים, שואלים, מתייעצים, מדברים ולומדים. הצטרפו ליותר מ-13,000 חברים.