מי אתה רוכב האופניים: הכבישונים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram

חלק ראשון: המינים התחרותיים

כשעוצרים וחושבים על זה לרגע, אפשר לראות שלמעשה עולם הרכיבה הוא כמו קערת ענק ובה דגני בוקר צבעוניים. נזהה שם צבעים וצורות שונות ומשונות, אך כולם יחדיו, לדעתי הצנועה, מעניינים וטעימים בפה. הרוכבים בעולמינו זה, לוקחים חלק בענף הרכיבה בצורות שונות ומגוונות. חלקם אוהבים לאכול את דגני הבוקר בלי חלב, אחרים אוהבים אותם "קריספיים" עם מעט חלב, ויש כמובן את אלו האוהבים להשאיר את הדגנים הרבה זמן בחלב, ורק לאחר מקלחת, התארגנות וצחצוח השיניים, יופיעו בשולחן מוכנים לאכול את עיסת הבוקר שלהם.
עולם הרכיבה יכול להיות גם כן צבעוני.צילום:cc by keko.
אם גם אתם מאלו החדשים בתחום רכיבת אופניים, ייתכן שתמצאו את ענף האופניים מאיים, ואת עצמכם מבולבלים לנוכח מגוון הטיפוסים העוסקים בענף הרחב. אך אל תתנו לזה למנוע מכם לשים את רגליכם הלא מנוסות על הדוושות…חשוב  להבין למרות שקבוצת זרים על אופניים נראית סנובית ובלתי נגישה בעליל, תשמחו לשמוע שדי קל לנתח אותם ולגלות שכל זה הוא רק למראית עין…
בכתבה הבאה אציג את יתר הטיפוסים הצבעוניים.

הכבישונים

רוכב הכביש, במידה מסוימת, הוא אב הטיפוס של ענף הרכיבה. מרוצי הכביש אינו ענף הרכיבה התחרותי העתיק ביותר, אך ללא ספק הוא בעל היסטוריה ארוכה ומפוארת, ובעולם הוא בהחלט הפופולרי ביותר (ובארץ צובר תאוצה מטורפת). אחרי הכל, אנשים אשר לא מסוגלים להבחין בהבדל בין אופני כביש לבין אופני השטח, בכל זאת שמעו פעם או פעמיים בחייהם על הטור דה-פראנס… הטייץ הצמוד, החולצה עם הכיסים מאחור והקסדה ה"סופר קולית" (שלא נראית כמו מלון על הראש ביחס לזה של רוכבי השטח), מתמצתת עבור האידיוטים שבינינו את טיפוס "הכבישון".
מכיוון שאת ענף רכיבת הכביש מגבות "יענו" מסורות רבות (ולרוב גם "מתובלן" ביחס מתנשא), כל אספקט ברכיבת הכביש – החל מבחירת הביגוד, האבזור של האופניים וכלה בסימני הידיים בעת הרכיבה בפלטון – נשלט ע"י חוקים. וכטבעם של חוקים, חלקם עברו אבולוציה מתוך צורך, אך חלקם ללא ספק נובעים, גרידא, מתוך כבוד למסורת.
כל אספקט ברכיבת כביש נשלט ע"י חוקים.צילום:cc by keko.
הכבישונים סיגלו לעצמם, בעיני הצופים מהצד, גישה סנובית ואסטניסטית. מצד שני, הרומנטיים שבינינו מחשיבים אותם לקשוחים ביותר, או ל"קלינט איסטוודים" של עולם הרכיבה…הכנותיהם הקפדניות (והפלצניות) הינן ביטוי טבעי לקשיחותם המנטלית והפיזית. אך ישנה אמת עמוקה הרבה יותר. מתחת לכל האימונים, ה"סבל" והלייקרה, העובדה הקיימת היא שכל הכבישונים הם טפילים, קמצנים ורמאים. אני לא מדברת על חומרים אסורים משפרי ביצועים. לא. הכבישונים הם כאלו המגיעים מכיוון בו המהות האמיתית של רכיבת הכביש הינו שימור אנרגיה. באופן טבעי, הדרך היחידה שאופניים ינועו קדימה זה אם אדם יעביר אליהם את האנרגיה מגופו, ולמרות שכבישון מצוי יעשה כל שביכולתו לחזק את גופו, בזה המאמץ מסתיים. מעבר לזה, כל השאר מבוסס על כמה ניתן "לעגל פינות" בכל הקשור באי-מתן מאמץ. זה מבוסס על תכנון ועיצוב כל דבר אפשרי הקשור לשלדת האופניים ולאיבזורם כך שיהיו כמה שיותר אווירודינמיים וקלים. רכיבת הכביש מבוססת על "טפילות" בעת הרכיבה גם בכך שהרוכבים "יושבים" על רוכבים אחרים כמה שיותר זמן כדי לחסוך באנרגיה. בעצם התורה כולה מבוססת על דרכים מתוחכמות כיצד להפעיל כמה שפחות אנרגיה בצורה מקסימאלית ובאופן אפקטיבי ביותר.
לשבת על אחרים כדי לחסוך באנרגיה :צילום:cc by Perfecto Insecto
כמובן שהאופי "הטפילי" של הכבישון מתבטא גם בחייו כשהוא לא ישוב על כיסא האופניים ומפדל. כל אחד אשר ישהה זמן מה בחנות אופניים יבין שכבישון הוא "צייד", "חוטף" ו"מוצץ" מוצרים בהנחה מהזן המוכשר ביותר בנמצא. הם לא נאמנים לשום חנות. אם הם יכולים למצוא את המוצר באי-ביי או מכירים מישהו שמכיר מישהו שמכיר מישהו שיכול להביא להם את זה מחור זה או אחר במחיר של 20 סנט פחות, הם יצעקו "קנינו". ולמרות הכל, הם יבזבזו 8,000 ש"ח (וגם יותר) על זוג גלגלים קלים במיוחד, אם הם חושבים שזה ייתן להם יתרון. ואם תלווה לכבישון כסף, תחשוב שנית כי את הכסף לא תזכה לראות שוב כל עוד אתה חי. כבישונים הם "המסוממים" של עולם הרכיבה; הם רזים ולא ניתן לסמוך עליהם בגרוש, והם יעשו כל שניתן בכדי לשמר את התמכרותם. חיי הכבישון מלאים באנשים מאוכזבים, זרוקים בצידי הכביש – בני/בנות זוג, חברים, משפחה – כולם, כמובן באי מרצון, נאלצו בשלב זה או אחר לממן את ההרגל הרע שלו בצורה זו או אחרת.
הכבישונים: keko
למה הכבישונים לא אהודים בעיני רוכבים אחרים? מכיוון שהם עושים פוזה כאילו הם לא נהנים ממה שהם עושים; הם עושים מאמץ לא לשים לב לקיומם של אחרים סביבם (מלבד כבישונים אחרים); מפונקים ומתלבשים כבר בסוף הקיץ בשרוולונים ומעילי גשם בוהקים כשטיפונת קריר בבוקר (וכדי לא להתבאס מעודף הלבוש, "משחקים" אותה לאחר עשר דקות חימום, כאילו עדיין קר, למרות שמזמן היו מעדיפים לרכב בתחתונים).
התאמה לרוכבים בענפי רכיבה אחרים: נצפו מידי פעם במרוצי רכיבת שטח, אך בגדול נוטים להידבק למינם.

תורגם על ידי אילן גולדמן ותמר ברניס מתוך Bike Snob Nyc

שתפו עם חברים
את הכתבה

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook

עקבו אחרינו

כתבות נוספות

הצטרפות לקבוצה הסגורה שלנו בפייסבוק

מאמנים ומתאמנים, שואלים, מתייעצים, מדברים ולומדים. הצטרפו ליותר מ-13,000 חברים.