העומסים על מפרק הברך בתרגיל הלאנץ'

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram

תרגיל המכרע (Lunge) הקדמי נמצא בשימוש רב למטרות חיזוק, שיפור ביצועים ושיקום מפציעות פלג גוף תחתון. במחקר מעניין משנת 2008  נמדדו העומסים הפועלים על מפרק הברך בעת ביצועו ב-4 דרכים שונות:

1. מכרע עם צעד גדול קדימה וחזרה למצב התחלתי.

2. מכרע עם צעד קטן קדימה (חצי מרחק מהצעד הגדול) וחזרה למצב התחלתי

3. מכרע עם רגליים מקובעות על הרצפה ומרחק גדול בין הרגליים

4. מכרע עם רגליים מקובעות על הרצפה ומרחק קטן בין הרגליים (חצי מהמרחק הגדול)

לאנץ': צעד קצר
לאנץ': צעד ארוך

המשתנים שנמדדו הם כוחות רצפה בעזרת פלטת כוח, ניתוח תנועתי בעזרת מצלמות, ופעילות שרירי הארבע ראשי, ההמסטרינג והתאומים של הרגל הקדמית.

בעזרת נוסחאות מורכבות הכרוכות בחישוב משוכלל של שלושת המשתנים, העריכו את הכוחות והעומסים הפועלים על מפרק הברך בארבעת האופנים.

מה היו התוצאות?

נמדדו עומסים גבוהים יותר במפרק הברך בעת ביצוע מכרע עם לקיחת צעד קטן לעומת מכרע עם צעד גדול בזוויות חדות (70 עד 90 מעלות). הסיבה לכך היא שהחל מזוויות אלו הברך החלה לנוע מעבר לאצבעות כף הרגל . כתוצאה שריר הארבע ראשי פעל בצורה גבוהה (20%-30%) לעומת מכרע עם צעד גדול. הכיווץ החזק של הארבע ראשי בזוויות אלו מוביל לדחיסת הפיקה כנגד עצם הירך ולעומס גבוה על הפיקה. לעומת זאת, בעת ביצוע המכרע עם הצעד הגדול, הברך נשארה ממוקמת מעל הקרסול בזוויות הכפיפה החדות מה שהוביל לפעילות נמוכה יותר של הארבע ראשי. בנוסף, בזמן המכרע עם הצעד הגדול נמדדה פעילות גבוהה יותר של שרירי ההמסטרינג (25%-35%) לעומת המכרע עם הצעד הקטן. פעילות מוגברת של ההמסטרינג בתנועה זו מובילה למשיכת השוק אחורנית ולהקטנת הזווית בין קו הפעולה של הארבע ראשי לבין גיד הפיקה. פעולה זו מובילה להפחתת העומס על הפיקה.

כמו כן, נמצאו הבדלים משמעותיים בהערכת העומסים הפועלים על הברך בין ביצוע המכרע עם ובלי צעד. מכרע עם לקיחת צעד קדימה הוביל לעומסים גבוהים במגע הראשוני של כף הרגל עם הרצפה (10-20 מעלות כפיפה ראשונות) לעומת מכרע במקום. הסיבה לכך היא כיווץ חזק של שריר הארבע ראשי בזמן הנחיתה על הקרקע במטרה לבלום ולהאט את התאוצה של הברך קדימה. שריר הארבע ראשי פעל ב-15%-20% יותר בעת ביצוע תרגיל עם הצעד לעומת המכרע במקום. באופן דומה, בעת דחיפת הרגל כנגד הרצפה בזמן החזרה למצב ההתחלתי נמדדו עומסים גבוהים על הפיקה בין הזוויות  10-40 מעלות. הסיבה לכך היא כיווץ חזק של הארבע ראשי במטרה להאיץ את הגוף אחורה ולמעלה לנקודת ההתחלה. מכרע ללא לקיחת צעד, כרוך במעט תאוטה ותאוצה של הגוף ולכן לא נמדדו עומסים גבוהים.

בשורה התחתונה

עומסים על מפרק הברך גדולים יותר בזמן מכרע עם צעד קטן קדימה לעומת צעד גדול. מכרע עם צעד הוביל לעומסים גבוהים יותר לעומת מכרע ללא צעד. בעת מכרע במקום עם מרחק גדול בין הרגליים נמדדו העומסים הנמוכים ביותר ופעילות גבוהה של שרירי ההמסטרינג.

מקורות:

Escamilla RF, Zheng N, Macleod TD, Edwards WB, Hreljac A, Fleisig GS, Wilk KE, Moorman CT 3rd, Imamura R, Andrews JR. Patellofemoral joint force and stress between a short- and long-step forward lunge. J. Orthop. Sports Phys.Ther. 2008 Nov; 38(11):681-90.

 

 

שתפו עם חברים
את הכתבה

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook

תנו קפיצה

כתבות נוספות

הצטרפות לקבוצה הסגורה שלנו בפייסבוק

מאמנים ומתאמנים, שואלים, מתייעצים, מדברים ולומדים. הצטרפו ליותר מ-12,000 חברים.