איך עדיף לרוץ: לבד או בקבוצה?

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram

אני רץ. רץ מאז שאני מכיר את עצמי. אם להיות יותר מדויק: אני רץ ב-10 השנים האחרונות להנאתי וכחלק מסגנון החיים שלי. בשנים האחרונות נשאבתי קצת יותר לכיון הריצות. הריצות הארוכות כמובן. מבלי לזלזל בפעילות כזו או אחרת, ריצות 5 או 7 ק"מ מרגישים לי פתאום כמו חימום. הנפח השבועי עלה, ובלי ששמתי לב, מאחד שרץ 5 קילומטר באימון כבר 2 מרתונים של 42.2 ק"מ מאחורי!

במשך השנים בהם רצתי (לא יותר מ-5-6 ק"מ באימון), רצתי לרוב לבד. הפרטנר הקבוע היה נגן המוזיקה שלי. לא הייתי צריך אף אחד לצידי, בכל מקרה זה היה נגמר עוד לפני שזה התחיל, 30-40 דקות של פעילות וזה כבר מאחורי.

בשנתיים האחרונות, עם כניסתי והתעניינותי בעולם הריצות הארוכות (מבחינתי כל מה שיותר מ-15 ק"מ נחשב ארוך) מצאתי את עצמי רץ לא פעם עם פרטנר אחד או לעתים אף יותר. לרוץ עם קבוצה? נראה לי תמיד כדבר מיותר, אך בהמשך נוכחתי לדעת שהתבדיתי, וזה בדיוק עשה את ההבדל מבחינתי ביכולת ההתמדה בריצות הארוכות.

 

 

במשך השנתיים החולפות השתתפתי במספר מרוצים, מספר חצאיי מרתון, 2 מרתונים (טבריה ותל אביב) ומרוץ אולטרה, מרוץ השליחים המדהים "הר לעמק", שם עברתי כ-60 ק"מ ב-24 שעות. במהלך חודשי ההכנה, האימונים, המרוצים ועד היום, עדיין לא החלטתי מה יותר אפקטיבי ומה יותר מעניין עבורי. ריצה לבד או בקבוצה? ריצה לבד עושה לי טוב במידה מסוימת בדיוק כמו שהריצה הקבוצתית, אז מה בכל זאת? בחודשים האחרונים יכולתי למצוא את עצמי רץ באימונים מעל 20 ק"מ…ולגמרי לבד. כן. רק אני והמוזיקה שלי שגרמה לי ליהנות מכל צעד. זה בדיוק מה שגרם לי לתהות: במה לבחור? האם ריצת יחיד גורמת לי להיתפס כאדם לא חברתי? האם היא גורמת לי להיות חזק יותר מנטאלית? והאם דווקא הריצה בקבוצה יכולה להוביל אותי להישגים טובים יותר?

ריצת סולו VS ריצה בקבוצה:

ריצת יחיד

זוהי ריצה שאני קורא לה: "ריצת מחשבה". זוהי ריצה שבה כל הרעיונות, הפתרונות והבעיות עולות במהלכה. יהיו כאלה שיסיקו כי אנשים הרצים לבד הם אנשים פחות חברתיים, אך לא כך הדבר. במקום מסוים כל אדם צריך את השקט שלו. יש כאלו שילכו לעשות יוגה, אחרים יצעדו על חוף הים ויהיו כאלה שיעדיפו את ריצת היחיד. כל אחד והמדיטציה האישית שלו. ריצת יחיד זוהי ריצה עם הרבה אחריות אישית, ללא דיבורים ועם הרבה אבל הרבה כוח רצון. בריצות יחיד אני תמיד יודע שאני יכול להפסיק בכל זמן נתון. אני יודע שלא אאכזב אף אחד….או בעצם אני אאכזב רק את עצמי. דבר לא פחות חשוב מבחינתי. כמו שוויל סמית' אמר פעם: ריצה היא אחת מהמפתחות להצלחה בחיים. הכוונה שלו הייתה לכך שבמהלך ריצה ישנו שד קטן שיושב לנו על הכתף ואומר לנו בכל צעד וצעד על כך שנוכל להפסיק בכל זמן נתון ובכל רגע שנרצה. אם נעבור את הריצה מבלי שהפסקנו, או יותר נכון לחמנו בשד וניצחנו אותו – נוכל גם להצליח בכל דבר בחיים. הריצה היא מטאפורה מושלמת לעליות, למורדות ולהצלחות שלנו בחיים. בנוסף, ריצת הסולו נתפסת בעיני ככזו שבסיומה מודים לכולם, כאשר בפועל אנו יודעים שלחמנו שם לבד ובעצמנו…

 

ריצת יחיד: ריצת המחשבה. צילום: MAX DIGITAL

ריצה בקבוצה

זוהי ריצה שגם אליה ניתן לקחת את נגן המוזיקה (אבל בתנאי שנשאיר אוזן אחת פנויה לדיבורים והחלפה של מסרים בין הפרטנרים). לרוב, אני מעדיף שלא לקחת איתי מוזיקה כאשר אני רץ עם קבוצה, מאחר והדינאמיקה הקבוצתית והתקשורת בין הרצים מצריכה דיבור במצבים מסוימים ולא רק סימני ידיים. בריצה קבוצתית יש שתי אפשרויות שאני מכיר: להוביל או להיות מובל. ישנו מצב בו ארוץ עם פרטנרים אשר נמצאים בכושר גופני נמוך יותר משלי, כאן נכנסת דמות המאמן שבי לפעולה. הדמות אשר כוללת דרבון, אנרגיות, דחיפה וטיפים לאורך הדרך. האופציה השנייה היא להיות מובל. להיות שוב זה שמקבל הוראות. מצד אחד זה כיף, זה מעודד, זה משפר אבל מנגד זה לא קל. בטח שלא למאמן כמוני שרגיל בדרך כלל להיות בצד השני. יש גם אפשרות שלישית והיא: לרוץ עם אדם בעל כושר גופני זהה לחלוטין לשלי. זה לא קורה הרבה אבל גם את זה יש לפעמים. עם הטכנולוגיה המתקדמת ועם השעונים אשר מצביעים על קצב הריצה המדויק, לפעמים אני מוצא פרטנר אחד או יותר שיוצאים לריצה על קצב זמן מדויק לקילומטר…כזה שמתאים בדיוק גם לי…

 

לרוץ עם פרטנר חלש, חזק או בקצב זהה לשלי?

שילוב בין השניים

אם אתם שואלים מה מתאים לי יותר? או אולי מה מתאים לכם יותר? אני חושב שהשילוב בין ריצות הסולו לבין הריצות הקבוצתיות הוא השילוב הנהדר. אפשר גם ליהנות מחברים לדרך, לקבל דחיפה נוספת כשצריך וגם לפנות זמן למחשבות ולהעדפות המוזיקה האישיות. בסופו של דבר הנושא הזה הוא עניין מאוד אינדיבידואלי שלוקח בחשבון את יכולת ההתמדה האישית של כל רץ באשר הוא. אם אתם טיפוסים שצריכים מסגרת, משמעת ומוטיבציה נסו להצטרף לקבוצת ריצה. אם אתם "קונטרול פריק", טיפוסים שאוהבים תמיד שליטה או אתם כאלה שמתקשים לקבל הוראות מאחרים יכול להיות שריצת סולו תתאים לכם יותר. על כל מקרה, כך או כך אני תמיד ממליץ להתייעץ עם איש מקצוע כדוגמת מאמן ריצה ולא להתחיל את צעדיכם הראשונים על דעת עצמכם. אפילו כאשר ריצה נתפסת כפעילות המתאימה לכולם והיא ניתנת לביצוע בכל מקום, עדיין יש להקפיד על מספר טיפים לפני שעושים את הצעד הראשון.

ואל תשכחו להגיד שלום אם אתם רצים לידי!

שתפו עם חברים
את הכתבה

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook

עקבו אחרינו

כתבות נוספות

הצטרפות לקבוצה הסגורה שלנו בפייסבוק

מאמנים ומתאמנים, שואלים, מתייעצים, מדברים ולומדים. הצטרפו ליותר מ-13,000 חברים.