אבחון התנועה התלת מימדי שלי

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
הכול התחיל בעת שצפיתי במרתון ניו יורק (על זה כתבתי כבר פה בעבר) רגליי מורמות להן על שולחן הזכוכית בסלון, העט רושמת מגוון הערות. גופי מונח לו בתנוחת "עצלן ספות" טיפוסית. למרות הנוחות, כאב עמום השתלח מברכי הימנית. הכאב שם כבר זמן מה, לא מרפה גם שאני מורפה. לאחר סיום המשדר, אני עדיין מעכל את התקפת הניצחון חסרת הרסן של גברהמריאם, מנצח המרוץ, ולפתע מתחילה לה תכנית מגזין קטנה וצנועה, אשר עוסקת באיזו מרתוניסטית שלפני חמש דקות עוד ראיתי על המרקע. נדבקתי למסך לחצי שעה נוספת.
בתור אחד החי ספורט מגיל ארבע, אני מנסה לחרוש כל פיסת מידע היוצאת בתחום, לרוב סקפטי, לעיתים אופטימי אך בדרך כלל משועמם. שמעתי הכול, ראיתי הכול, אני תמיד משנן לעצמי. אלו המכירים אותי מקרוב, יודעים כי אני נוטה להאמין בדרכם של מקצוענים. אלו המקבלים כסף כדי לעסוק בספורט. לא דובק בטרנדים דביקים. ימי תהילתי התחרותיים בעולם הגדול (באופניים דווקא), בהם אכלתי דייסה עם הטובים בעולם, לימדוני להקשיב לאלו המפעילים את העומסים הגדולים ביותר. הם עברו הכול, חוו הכול, ניסו הכול. לכן, כשראיתי את אותה מרתוניסטית יפיפיה עושה אבחון תנועה תלת מימדי, הסתכלתי אל עבר ברכי הימנית הנובחת וחשבתי, "תתבייש לך שעוד לא הלכת". אין מה לעשות, היא שכנעה אותי. היא הייתה יפה.
למרות יופיה, היו לה גם כמה טיעונים משכנעים בשרוולון. סגנון ריצה לקוי יכול לגרום לפציעה. חולשה, או חוסר איזון באזורים מסוימים, עלולים להביא להעמסת יתר לא רצויה על הגוף.
אילן גולדמן בזמן האבחון: "השתכנעתי שגם אני צריך"
התאמת מדרסים/ נעליים צריכה להיעשות תוך כדי תנועה, בכדי לראות פיזור לחצים תוך כדי ריצה. אותה בחורה סיפרה, כי אחרי אבחון תנועה שכזה, אסיקס מייצרת לה נעלי קסטום תואמות למידותיה ובעיותיה. קינאתי בה. לעצמי, אפילו גרביים מתאימות מתקשה אני למצוא. כשלחששתי לחבריי בתחום כי אני מתכוון לעבור אבחון תנועה תלת מימדי, קיבלתי מבטים אלכסוניים. הדינוזאורים עוד לא שמעו על כך. אבחון תנועה תלת מימדי הוא עדיין נחלת המקצוען. וחבל מאוד שכך.
שבוע לאחר בהייתי חסרת התקנה באותה הבחורה מההמרתון, כבר מצאתי עצמי בליבת הברנז'ה הדיזינגופית, מחפש אחר מכון אבחון התנועה איימקס (IMACS של סאם חמיס' המהולל).
בודקים את הברך
היה לי תור חשוב. עמוק בתוך העיר הסואנת. הבדיקה הביומכאנית אשר באתי לעבור, נועדה לבדוק את השפעת כוח השרירים, גמישות המפרקים ומנח העצמות על תנועת הריצה. רציתי לוודא, כי הכאב בברכי הימנית אינו נובע מטכניקת ריצה לקוייה, או שימוש בציוד ומדרסים לא מתאימים. כמובן, כי גם רציתי לראות כיצד ניתן לשפר את סגנון ריצתי כך שאהפוך להיות יעיל ומהיר יותר.
סקפטי הייתי בעת כניסתי (לא קירח) לאיימקס, אך כעבור דקות חוסלה זו. סאם, בסה"כ מדד אורכן של רגליים ארוכות. ככה סתם, רק כדי לוודא פרט זעיר, כמו שאורכן הארוך שווה. 98 ס"מ כל אחת. יתכן, כי נשמע בנאלי, אך נתקלתי ברבים וטובים, אשר לא טרחו לבדוק פרט שולי שכזה. דמיינו עצמכם רצים לרגע, כל כובד משקלכם נוחת על רגל מקוצררת, בקצב של 2:50 דקות לק"מ. מוי לא כיף…
המשכנו בבדיקות חצי לולניות לבדיקת גמישותי הכללית, טווח תנועת מפרקיי, וכל דבר העלול לרמוז על מוצר פגום. תוך זמן קצר כבר אותר הדפקט; גמישות יתר בכל מפרקיי. בעודי שוקל הצטרפות לקרקס נודד או חוג בלט חרדי, סאם המליץ על חיזוקים ייעודיים, אשר יפצו על גמישות היתר. הוצאת הכוח בשריריי לעומת זאת הייתה תקינה.
אחרי שסיימנו את הבדיקה הפיזיולוגית, עליתי לי על מסלול הריצה, והרגשתי למשך מספר דקות כדוגמן המצולם על ידי מצלמות אינפרא אדום. על מסך המחשב מולי, יכולתי לראות שלד ירוק. "היי זה אני", נופפתי בטיפשות. כל סטייה אפשרית בעצמות הרגליים הודגמה. העומסים הפיתוליים על המפרקים נמדדו וכומתו.
אילן גולדמן: "שוקל הצטרפות לקרקס נודד"
בתום הבדיקה, סאם ושרי המליצו על תרגילי חיזוק רבים, היכולים להוריד לחץ מהמפרקים. תוצאותיה הסופיות של הבדיקה, הגיעו כעבור שלושה שבועות כמובטח. כל נקודות החולשה אותרו והוארו בחוברת ססגונית איתה נשלחתי הביתה. החוברת הכילה בין השאר מרשם סופר מדויק למדרסים, המלצות חשובות לתרגילים אותם עלי לבצע בכדי להימנע מניתוח בברך, וכן המלצה לכל דגמי הנעליים איתם רצוי שארוץ.
זיכרו, ריצה מלמדת את העוסקים בה להיות ערים לכל רחשי הגוף. רץ צריך לדעת לדבר באינטימיות עם גופו ולהקשיב כשצריך. גופו של הרץ, תר אחרי אוזן קשבת בכל הזדמנות אפשרית, כמו אמא פולנייה, רק כדי לספר על מכאוביו ודאגותיו. חלק גדול מאיתנו עסוק מידי בעצמו ומסרב להקשיב. אבחון תנועה תלת מימדי, יציב מולכם מראה מוכיחה, אשר תאלץ אתכם להתמודד עם מכאובכם, אך תאפשר לכם להמשיך לרוץ עוד שנים רבות בשלום. האבחון, יעשה אתכם קשובים יותר לאמכם הפולנייה (גופכם).

מאת: אילן גולדמן


שתפו עם חברים
את הכתבה

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook

תנו קפיצה

כתבות נוספות

הצטרפות לקבוצה הסגורה שלנו בפייסבוק

מאמנים ומתאמנים, שואלים, מתייעצים, מדברים ולומדים. הצטרפו ליותר מ-12,000 חברים.