ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת אישרה אמש כי מועדוני כושר המשמשים מגדלים ובנייני מגורים שבהם מספר הדירות המקסימאלי לא עולה על 100, כמו גם חברות וארגונים עד 1,000 עובדים, יוכלו לפעול ללא מדריך כושר מוסמך. כמובן שיש לקחת בחשבון שלא ישרתו מתאמנים קטינים.
לימור לבנת, שרת התרבות והספורט, ביקשה אמש גם לפטור את בתי המלון מנוכחות מדריך חדר כושר, ושוב, בתנאי כמובן שחדר הכושר לא משמש לקטינים. לבקשה זו טרם יש אישור של הועדה.

צילום: MAX DIGITAL

על פי חוק מכוני הכושר הנוכחי, יש צורך בנוכחות של מדריך כושר מוסמך בכל מקום בו מפעילים חלל המיועד לאימוני כושר (חדר כושר) – דבר שלצער רבים מנע בכלל את פתיחתו של מועדון כושר, אפילו אם מדובר בחדר כושר בבניין המגורים, פרטי, אינטימי ולא המוני. עניין התשלום למדריך, יחד עם עלויות ההקמה ועלויות ההפעלה מנעו מרבים בכלל לעשות את הצד. בייחוד אצל ועד הדיירים, האחראי על קבלת ההחלטות, ההמלצות והאחריות כלפי כל דיירי הבניין. מטרת התקנה החדשה היא לאפשר ליותר מקומות להיפתח וכן לעודד את הציבור לעסוק בפעילות אקטיבית, ללא תשלום נוסף. על פי הועדה שקבעה תקנה זו, התקנה תיכנס לתוקף בתוך חודש ימים.
השרה ליבנת הוסיפה כי מטרת המהלך בין השאר הוא להוזיל עבור הציבור את עלויות השימוש במכוני כושר, להגביר את המודעות לחשיבותה של פעילות גופנית בשיפור איכות החיים, אשר ימשיך לעלות את המגמה של עלייה במספר האנשים העוסקים בפעילות גופנית.

אז מה ההמלצות?

המלצות ארגון הבריאות העולמי ומשרד הספורט לביצוע פעילות גופנית הן : עיסוק פעילות גופנית בעצימות מתונה למשך 150 דקות מצטברות בשבוע לפחות, או פעילות גופנית בעצימות גבוהה למשך 75 דקות מצטברות בשבוע לפחות או שילוב בין פעילות בעצימות מתונה ופעילות בעצימות גבוהה.

ובפועל: הפער בין המצוי לרצוי?

כ 56%- מתושבי ישראל (בגילאי 21ומעלה) עוסקים בפעילות גופנית בשעות הפנאי.  בהתייחס לקבוצות באוכלוסייה , כ 59%-מהגברים , 54% מהנשים , 59% מהיהודים ו 43%- מהערבים עוסקים בפעילות גופנית. הפעילות הגופנית השכיחה ביותר היא הליכה עם 28% מתושבי ישראל בגילאי 21 ומעלה. לאחר מכן ובהפרש גדול ריצה, שחיה התעמלות לעיצוב השרירים. 5% כל אחד מהם . כ 32%- מתושבי ישראל בגילאי 21 ומעלה עומדים בהמלצות ארגון הבריאות העולמי ומשרד הספורט .

טוב או רע, ולמי?

לכל חקיקה תמיד יש צד מרוויח וצד מפסיד. בהחלט הציבור ירוויח את האפשרות לקיים פעילות ספורטיבית בבניין המגורים או מקום העבודה ללא הצורך של שכירת שרותיו של מדריך הכושר, כלומר, חסכון שנתי גדול לחברה או לדיירי הבניין. לעומת זאת, חדרי כושר בבנייני מגורים או במקומות עבודה כיום אשר מעסיקים מדריכים, יוכלו עכשיו לחשוב פעם נוספת אם ברצונם להמשיך בהעסקתם של צוות ההדרכה. המרוויחים: בנייני המגורים ומקומות העבודה. כפי שציינתי, רווח כלכלי שנתי מצטבר. המפסידים: מדריכי הכושר. פחות מקומות עם פוטנציאל ההעסקה. המרוויחים: אנחנו. הציבור הרחב. במרכאות. מצד אחד יותר מקומות ייפתחו, כלומר יותר אנשים יוכלו לעסוק בפעילות אקטיבית. אך כמו שלכל דבר יש יתרון ויש חסרון, הנה מגיע החסרון המשמעותי. המפסידים: הנה החיסרון המשמעותי: העדר הדרכה מקצועית מוביל מתאמנים רבים לאימון לא נכון, דבר שמוביל במקודם או במאוחר לפציעות לא הכרחיות. היתרון של חקיקה זו שאינה מחייבת אותנו להעסיק מדריך מקצועי במקומות קטנים, יכול בקלות גם להפוך לחיסרון….אז תחשבו על זה לפני שאתם מוותרים על המדריך שלכם.

מקור הסקר: