היפרטרופיה (גדילה) של תאי שומן וגם היפרפלזיה (פיצול והגדלת הכמות) של תאי שומן אופייניים במקרים של השמנה בדרגות שונות. ככל שההשמנה משמעותית יותר, התופעות האלו שכיחות עוד יותר. לרוב השמנה נובעת מתהליכי היפרטרופיה של תאי שומן, אך תופעת ההיפרפלזיה אופיינית בעיקר בעת שמדובר בהשמנה קיצונית (למשל דרגת BMI 40 ומעלה) ובמקרים הללו כבר מומלץ לעבור ניתוח בריאטרי (ניתוחי הרזיה מסוגים שונים) מכיוון שאילולא כן, נשקפת אפילו סכנה לחיי האדם.

 

כמות הקלוריות הנצרכת על ידי גברים ונשים בשנים האחרונות הנה חסרת תקדים בהיקפה וגודלה וניתן לומר ללא צל של ספק, שבמקרים רבים אנשים לא מודעים לכמות הקלוריות היומית הנצרכת על ידם העשויה להסתכם באלפי קלוריות. או אז, הדרך מכאן לפתח השמנה אינה שאלה של "האם?", אלא בעיקר שאלה של "מתי?".

 

השמנה: לא שאלה של האם?, אלא מתי? צילום: by fat mandy

 

 

הבסיס להשמנה מתחיל בדרך כלל בגיל צעיר, ומתבטא לא רק במשקל עודף ואחוזי שומן גבוהים, אלא גם בהרגלי תזונה לא נכונים ואי שמירה על אורח חיים בריא. נציין ונאמר שלאי שמירה על אורח חיים בריא הכולל: שינה מועטה, עישון סיגריות, צריכת אלכוהול על בסיס קבוע, אי ביצוע פעילות גופנית וכדומה, קיימת השפעה פחות אקוטית בגיל צעיר מאשר בגיל מבוגר יותר (לדוגמה, מעל גיל 40) מכיוון שבגיל מבוגר יותר חילוף החומרים הבסיסי פוחת, האדם נוטה להיות פחות פעיל מבעבר ובמקרים רבים גם הרגלי התזונה שלו משתנים לשלילה. במקרים אלה, כמובן, שהשמנה היא שכיחה. זאת ועוד, אם נייחס חשיבות לפעילות גופנית אז נציין כי מעטים האנשים בקהל הרחב המבצעים פעילות גופנית בהיקף ועצימות על פי ההמלצות המקובלות של ארגוני הבריאות בעולם (לדוגמה, לאנשים כבדי משקל ממליץ הקולג' האמריקאי לרפואת ספורט לבצע מדי שבוע לפחות 250 דקות של פעילות אירובית!) ועל כן השמירה על משקל גוף תקין מתרחקת עוד יותר מהמציאות הקיימת.

 

ההשמנה וההשפעה על מישורי החיים

התחזית לשנים הקרובות בנושא קודרת במיוחד והחזון למניעת השמנה בכלל האוכלוסייה טרם נראה באופק. למרות "תרופות פלא", הפיתרון הטוב ביותר למניעת השמנה הינו אימוץ הרגלים בריאים, הקפדה על אורח חיים פעיל ושמירה על מסגרת דיאטה המוגבלת קלורית. פיתרון זה, מסתבר, לא מיושם כהלכה ובעולם כולו נעשים מאמצים לא מעטים על ידי ארגוני הבריאות בכדי לדרבן את האוכלוסייה לבצע פעילות גופנית רבה יותר ולשמור על תזונה נכונה.

מבחינת השומן בגוף האדם, חשוב להבדיל בין שני סוגים עיקריים. האחד הינו שומן תת עורי (הנמצא בין רקמת העור לבין רקמת שרירי השלד) והשני – הינו שומן בטני עמוק, המקיף את האיברים הפנימיים באזור חלל הבטן. שומן תוך בטני זה נחשב למסוכן יותר ומהווה סכנת תחלואה. מעניין לציין שגם אנשים שאינם סובלים מעודף משקל קיצוני בגופם, אך כן צוברים שומן בטני (מכונה גם השמנת "אגס") הם בסיכון גבוה יותר ללקות במחלות כרוניות שונות כמו מחלות לב וכלי דם, סוכרת ועוד.

 

אז מהו ההיקף שנחשב 'בריא'?

היקף המותניים מהווה את אחד המדדים לכימות השמנה. היקף מותניים של מעל 102 ס"מ בגברים ומעל 88 ס"מ בנשים מעלה את הסיכון למרבית המחלות הקשורות במשקל עודף. לעומת זאת, מדד ה- BMI, למשל, לא מספיק לשם קביעת הסיכון המדויק של האדם ללקות במחלה זו או אחרת, או אף לקבוע אם האדם סובל מהשמנה, מכיוון שלעיתים האדם הנבדק הינו בעל מסת שריר גבוהה – דבר המשפיע על ערכי ה BMI. לכן, בכדי לכמת השמנה, ניתן למדוד היקפי מותניים או לעשות שימוש במדידת אחוזי שומן באמצעות מכשירים שונים. בישראל מעריכים שכ- 30-40% מהאוכלוסייה הינה בעלת היקף מותניים גבוה מהממוצע, וכן גם כי ההשמנה הבטנית שכיחה יותר בנשים מאשר בגברים, בגילאי 50 שנה ומעלה, במעשנים ובאוכלוסיות ממעמד סוציו אקונומי נמוך. עלייה זו בממדי ההשמנה הבטנית מלווה בעלייה של ממדי סוכרת סוג 2 , הפרעות בשומני הדם ומחלות לב וכלי דם.

 

 

ההמלצות: היקף מותניים פחות מ-102 ס"מ אצל גברים ופחות מ-88 לנשים

אז מה ההבדל בין נשים לגברים כשזה מגיע להשמנה בטנית?

בהבדלים בין המינים נציין שגברים נוטים לסבול יותר מנשים כשמדובר בהשמנה בטנית. יחד עם זאת, כשמדובר בנשים לאחר גיל המעבר (טווח גיל של 54-45 בממוצע) קיימת אצלן ירידה ברמת האסטרוגן והשומן 'בוחר' דווקא להתמקם באזור המותניים והבטן, וכמובן שהסיכון הבריאותי עבורן עולה בהתאמה.

מחקר שנעשה בתחום בדק את הקשר בין השמנה בטנית ותמותה. המחקר נערך במרכז הביו-רפואי פנינגטון, שבאוניברסיטת לואיזיאנה, בארה"ב. נבדק הקשר בין רקמת השומן התוך בטני לתמותה מכל סיבה. במחקר השתתפו 1089 גברים ונשים לבנים בני 18-84 והוא נערך בין השנים 1995 ועד 2008. במחקר בוצע מעקב על תמותת הנחקרים עד סוף שנת 2009. היו 27 מקרי מוות במהלך המחקר וברובם היה מדובר באנשים שסבלו מהשמנה בטנית. גורמים נוספים שנבדקו היו עישון, צריכת אלכוהול ופעילות גופנית בזמן הפנוי. מסקנת המחקר הייתה כי אנשים הנוטים לסבול מהשמנה בטנית הינם בעלי סיכון גבוה יותר לתמותה בטרם עת.

 

דרכים יישומיות לטיפול בבטן רופסת ו"צמיגים" באזור המותניים

1. ראשית כל יש לטפל באופן מיידי בהרכב הגוף, כך שיש להפחית אחוזי השומן התת עורי. הפחתת השומן התת עורי (לדוגמה אצל אישה מ- 40% ל- 28%) משפיעה באופן דרמטי על הפחתת השומן באזורים הבעייתיים הלא אסתטיים, למרות שחשוב לזכור שהדבר תלוי רבות במבנה הגוף של האדם. ישנם אנשים עם ריכוז רב יותר באזור המותניים, הבטן או בירכיים לכן הפחתת השומן קשורה גם בהתאמה לגנטיקה ולצבירת השומן באזורים המבוקשים.
2. חשוב לזכור, אין תרגיל כוח או תוכנית אימון המיועדים להוריד אחוז שומן מאזור ספציפי. ירידת אחוז השומן בגוף באה לידי ביטוי בכלל האזורים בגוף ונקבעת בהתאם להתנהגות הפיסיולוגית אותה מכתיב הגוף בעצמו.
3. מומלץ לשלב אימוני התנגדות על בסיס קבוע על מנת להגביר את חילוף החומרים הבסיסי וכך לסייע להרזיה. ביצוע אימונים אירוביים הוא בהחלט חשוב, אך תוספת אימוני הכוח תעזור!
4. חשוב לבצע תרגילי חיזוק כנגד התנגדות לשרירי הבטן על בסיס קבוע.  3-2 אימונים בשבוע יספיקו. גם אם המתאמן לא יצמצם אחוז שומן כתוצאה מתרגילים אלו, עדיין התרומה שתתקבל תאפשר לו למצק את שריריו באזור הבטני ותסייע לו במראה האסתטי.
5. תזונה – חשוב מאוד להקפיד על תפריט מוגבל קלורית, אך כזה שיהיה מאוזן, מגוון ושיכיל את כל אבות המזון הנדרשים. יש לזכור, כי לתזונה קיימת ההשפעה הגדולה ביותר (בהשוואה לפעילות גופנית) על בקרת המשקל ועל כמות אחוז השומן בגוף.

 

המתכון המנצח: כושר גופני ותזונה נכונה!

בשורה התחתונה

חשוב להיות ערים לנושא ההשמנה בכלל, ולהשמנה בטנית – בפרט, מוקדם ככל שניתן על מנת למנוע, או לפחות לצמצם, גורמי סיכון לבעיות רפואיות רבות. חשוב למדוד משקל גוף, היקף מותניים ואחוזי שומן על בסיס קבוע על ידי איש מקצוע ולעקוב אחר ההתקדמות.