פציעות, במרבית המקרים, מהוות חלק בלתי נפרד מחייו של הספורטאי במהלך הקריירה הספורטיבית שלו. במקרים מסוימים מדובר בפציעות קלות, יחסית, בהן הטיפול אינו מורכב והספורטאי חוזר לפעילות לאחר תקופה קצרה (ימים או שבועות מעטים) ואילו במקרים אחרים מדובר בפציעות מורכבות במיוחד בהן השיקום עלול להימשך חודשים ארוכים.

צילום: טל בלומברג

צילום: טל בלומברג

מסתבר, שלאישיות הספורטאי קורלציה לפציעות מסוגים שונים וישנם ספורטאים שנפצעים יותר מאחרים אפילו באותו ענף ספורט, באותו מספר שעות אימון שבועיות ונתונים זהים נוספים. למותר לציין שסוגי ספורט מסוימים הנם בעלי פוטנציאל גדול יותר משמעותית לפציעות לעומת סוגי ספורט אחרים. למשל, כדורגל מהווה ענף ספורט בו אחוז הפציעות גדול בכלל ויחסית לענפי ספורט אחרים כמו שחייה – בפרט.

 

גורמים רבים משפיעים על הפוטנציאל לפציעה

 

אופי הספורט, האינטנסיביות בו הוא מתבצע, אופי העבירות והחוקיות המאפיינת את המשחק בהקשר לכך (לדוגמה: בכדורסל ניתן לבצע 5 עבירות לכול היותר ואילו בכדוריד אין הגבלה במספר העבירות שניתן לבצע – למעט עבירות קשות). נוסיף ונאמר שבשנים האחרונות מושם דגש רב על נושא הפציעות והשיקום מהן ומוסדות שונים ברחבי העולם אף אימצו במקרים  מסוימים תוכנית להפחתת מספר הפציעות בענפי ספורט שונים.

 

כשמדובר באישיות המועדת לפציעה מצ"ב מספר מחקרים מעניינים בנושא

 

1. על פי מחקר שנערך באוניברסיטת אלבאמה בברמינגהם, ארה"ב (University of Alabama at Birmingham, USA. ) ההיפותזה היא כי אתלטים מקצועיים בעלי סף ריגוש גבוה יחוו יותר פציעות במהלך העונה ויפסידו בסה"כ יותר ימי משחק. המחקר בדק 18 שחקני הוקי מקצוענים בני 21-33 מארה"ב במהלך 18 שבועות עונת המשחקים. השחקנים ענו על שאלון אישיות ושאלון על הטמפרמנט הכללי שלהם. במהלך 18 שבועות הניסוי עקבו החוקרים אחר כמות הפציעות וחומרתן ומספר הפעמים ששחקנים לא שיחקו. בממוצע, השחקנים נפצעו כמעט שש פעמים, שגרמו להם להפסיד 10 ימי משחק במהלך העונה. השחקנים שנמצאו על פי המבדקים כמשתעממים בקלות וכאלה שהוגדרו כמחפשי ריגושים חוו יותר פציעות באופן כללי.

צילום: טל בלומברג

איזה אישיות ספורטיבית אתם? צילום: טל בלומברג

 

והרגישים יותר חוו גם הם יותר פציעות. חומרת הפציעות לא הייתה קשורה למידת חיפוש הריגושים של השחקנים, אבל היה מתאם בין חומרת הפציעות למידת הרגישות ולטמפרמנט של השחקנים.

האם גורמים פסיכולוגיים משחקים תפקיד חשוב בניבוי פציעות?

 

2. במחקר שנערך במרכז לחקר פסיכיאטריה התפתחותית, גנטית וחברתית, המרכז לפסיכיאטריה, לונדון בריטניה (Social, Genetic and Developmental Psychiatry Research Centre, Institute of Psychiatry, De Crespigny Park, London, UK.) בנושא פציעות וסוג האישיות נבדקו גורמים אישיותיים בקרב 43 נחקרים שחוו פציעה בהשוואה ל-43 נחקרים לא פצועים, ששימשו קבוצת ביקורת. נמצא כי קיימים שלושה דפוסי אישיות המועדים לפציעות: רגישות יתר, מוחצנות והתמודדות לקויה עם מצבים שונים. הנחקרים נשאלו האם הם שקלו לנקוט באמצעי מניעה טרם נפצעו והאם הם מרגישים אשמים בגין הפציעה. נמצא כי נחקרים אשר ענו לאחד משלושת דפוסי האישיות המועדים לפציעות, חשים תחושת אשמה בגין הפציעה ונוטים לנקוט פחות אמצעי מניעה. המסקנה של החוקרים שגורמים פסיכולוגיים משחקים תפקיד חשוב בניבוי פציעות.

 

דפוסי אישיות של אצנים

 

3. במחקר שנערך במחלקה לכירורגיה אורטופדית, בית החולים האוניברסיטאי בהדינג'ה, שבדיה ( Department of Orthopaedic Surgery, Huddinge University Hospital, Sweden.) נבדקו גורמי לחץ על עצם השוקה והאם יש קשר למבנה אישיות השחקן?

 

ריצה גורמת לפציעות שחיקה, כמו שברים בעצם השוקה, שגורמים לנפיחות וכאבים מקומיים, ומתרחשים פעמים רבות עקב אימונים מאומצים. בעוד שאצנים מסוימים בקושי נפצעים, אחרים חווים פציעות חוזרות ונשנות בפרקי זמן קצרים. מטרת המחקר הנוכחי להשוות מספר דפוסי אישיות בקרב 17 אצנים שחוו בעבר פציעות בעצם השוקה לעומת 17 שלא חוו פציעות דומות ושימשו קבוצת ביקורת. על פי הממצאים האצנים שנפצעו, בעיקר הנשים, הראו תלות גבוהה בפעילות הגופנית בחיי היומיום שלהם. מאחר ומוטיבציה, שאפתנות ותחרותיות הם חלק אינטגרלי מדפוסי  אישיות של אצנים שנפצעו בעבר, נמצא כי אנשים בעלי תכונות אלו הם בקבוצת סיכון גבוהה יותר לפציעות עקב ריצה. יתרה מכך, אנשים בעלי תכונות אלו שגם תלויים בביצועים הספורטיביים למען תחושת שלמות והעלאת מצב הרוח, עוד יותר מועדים לפציעות, בעיקר נשים.

רצים מסוימים בקושי נפצעים, ואחרים לעומתם חווים פציעות חוזרות ונשנות בפרקי זמן קצרים

רצים מסוימים בקושי נפצעים, ואחרים לעומתם חווים פציעות חוזרות ונשנות בפרקי זמן קצרים

אישיות הספורטאי משמעותית מאוד גם בכל הנוגע לשיקום מפציעה. כיום, ידוע ומקובל כי מחשבות חיוביות ואופטימיות הינם מרכיב חשוב לניבוי הצלחת השיקום וחזרת הספורטאי לרמת פעילות חלקית או מלאה. יתרה מזו, מרכיבים אישיותיים אף ישפיעו על מידת שיתוף הפעולה, ההתמדה והיכולת להתגבר על מכשולים שונים (כולל כאב, הגבלה בתפקוד וכו'), המהווים חלק בלתי נפרד מכל הליך שיקום. האמונה של המתעמל ביכולתו להתמודד עם הפציעה, להתגבר עליה ולחזור לפעילות, דורשת התגייסות הן של המתעמל עצמו והן של אנשי הצוות המלווים אותו בתהליך השיקום (פיזיותרפיטים ומאמנים) ולעיתים אף שילובם של אנשי מקצוע נוספים, דוגמת פסיכולוגים מתחום הספורט.

בשורה התחתונה

מסתבר, שגם אישיות הספורטאי קשורה להיארעות הפציעות במהלך הקריירה הספורטיבית. כמו כן, לסוג הספורט השפעה רבה על מספר הפציעות במהלך העונה, סוגי הפציעה ועוד.

השתתף בכתיבת הכתבה:

עמית אברהם- פיזיותרפיסט מוסמך, מומחה לפיזיותרפיה אורטופדית ופציעות ספורט. בעל קליניקה פרטית לטיפול במגוון פציעות שריר ושלד וספורט. מרצה לפציעות ספורט בקמפוס "שיאים".