תרבות הרכיבה על אופניים למקומות העבודה השתרשה באירופה ובעולם כולו כחלק מאורח חיים בריא וחסכוני. בשנים האחרונות אנו עדים לשימוש הולך וגובר באופניים גם במדינתנו הקטנה והפקוקה. בתל אביב ניתן להשכיר אותם לשימוש שוטף ויומיומי דבר שמסייע בהפחתת עומסי התנועה ובהעלאה של רמת איכות החיים. בבלגיה, בהולנד ובמדינות נוספות באירופה למשל לקחו את זה צעד אחד קדימה. לאור היתרונות הרבים של הרכיבה, הוחלט לתגמל את אלו הרוכבים לעבודה. התשלום נקבע על פי מספר הק"מ שהרוכב עובר.

דוושו יותר ותרוויחו

פרויקט זה הוקם במטרה לשפר את איכות הסביבה ולתת הזדמנות לאורח חיים בריא יותר. בבלגיה רוכבי האופניים מתוגמלים ב – 20 סנט לק"מ. בבריטניה מרוויחים 20 פני לכל ק"מ השווים בערכם ל – 0.32 דולר אמריקני (התשלומים לא כוללים מס). בלגיה נחשבת כיום מעצמת רכיבה בפני עצמה ולו בזכות הרוכב האגדי אדי מרקס, שזכה 5 פעמים בתחרויות האופניים הידועות (הטור דה פראנס ומרוץ הג'ירו המתקיים באיטליה). מנתוני משרד האוצר נראה כי יותר מ – 270,00 אנשים לקחו חלק במרוצים השונים של שנת 2010 (בהשוואה ל 140,000 בשנת 2006).

המשמעות היא שרשות המיסים בבלגיה שילמה באופן מצטבר 43 מיליון יורו לאלו שרכבו לעבודה. לדבריו של האחראי על התכנית, דיטר סנוורט, הגורמים שתרמו להתרבות רוכבי האופניים בכבישים הם מחירי הדלק הגבוהים ועליית המודעות לאיכות הסביבה. אחת התומכות הנלהבות ביותר של התכנית היא רשת הסופרמרקטים הבלגית קולרויט, הלוקחת חלק פעיל בפרויקט מזה 4 שנים. כעת החברה עומדת על כמות של 2,100 משתתפים. היא מספקת זוג אופניים לכל עובד שגר מעבר ל – 7 ק"מ ממקום עבודתו ומסייעת בתחזוקתם השוטפת. דובר החברה, ויקטור דה – מסטר ציין שבמקביל לשיפור הבריאות בקרב העובדים, הייתה ירידה ניכרת בביקוש לחנייה. הרכיבה לעבודה הקלה מאוד על מציאת מקומות חנייה שבין כה וכה אינה פשוטה, בעיקר כאשר מדובר בשטחים עירוניים צפופים.

המטרה הבאה של חברת קולרויט, המעסיקה 22,000 עובדים, היא לספק אופניים חשמליות לאלו החוצים מרחקים ארוכים מידי יום במטרה להקל על הגעתם. הנתונים מצביעים על כך שרוכבי האופניים בריאים יותר מעמיתיהם המגיעים בכלי רכב. ממחקר שנערך ע"י הארגון ההולנדי, TNO, נמצא כי העובדים אשר עשו את דרכם לעבודה ברכיבה באופניים, נזקקו ליום מחלה אחד פחות מאלו שהגיעו בדרכים אחרות. לפי ממצאי המחקר, עלייה של אחוז אחד בכמות העובדים המדוושים, מהווה חיסכון שנתי של 27 מיליון יורו למעסיקים (בעקבות התשלום על ימי מחלה פחותים). בראש המחקר עמדה טיניקה הויזינגה, סגנית השר לענייני תחבורה של הולנד. לפי הנתונים שהתקבלו, 26% מכלל הנסיעות לעבודה ו – 10% נסיעות עסקיות בכל רחבי הולנד, מתבצעות על אופניים. במקומות מסוימים במדינה האחוזים גבוהים אף יותר. 26 אחוזים מנסיעות העובדים המדוושים מסתכמים בחיסכון שנתי של המעסיקים העומד על 702 מיליון יורו. הסיבה העיקרית שניתנה ע"י הרוכבים היא התועלת החסרת תקדים לבריאות, בעוד שהצד השני שנמנע מלרכוב טוען שהמרחק לעבודה גדול מידי ושזמן ההגעה רב מידי. בנוסף, חוששים עובדים אלו להגיע מזיעים לעבודתם. בהולנד נעשים מאמצים להשקיע כספים רבים באספקת אופניים לרוכבים במטרה להגדיל את האחוזים. בהשוואה שנעשתה בין האוכלוסייה המצומצמת של הולנד (16 מיליון תושבים) לבין מדינות הגדולות ממנה בהרבה, נמצא כי בבריטניה גידול של אחוז 1 בקרב העובדים המדוושים שווה 95 מיליון ליש"ט. בארה"ב הדבר שווה 660 מיליון דולר. במידה והבריטים יגיעו לנתונים מרשימים כמו בהולנד, יחסכו קרוב ל 2 מיליארד ליש"ט בשנה. במקביל האמריקנים יחסכו 17 מיליארד דולר.

בשורה התחתונה

בשביל חסכון בסכומים אלו ראוי להשקיע בהקמת תשתיות לרכיבה על אופניים בכל עיר ובכל מדינה. ההשקעה בבריאות היא ההשקעה בנו.